אלוורה היא צמח מדברי למחצה הרגיש מאוד לריקבון שורשים. המצע האידיאלי חייב להיות אוורירי, מנוקז היטב, עם pH ניטרלי עד מעט בסיסי (6.5 עד 7.5). בישראל כדאי להימנע מאדמת גינה כבדה או מחימר, שגורמים לספיגת מים. תערובת מומלצת: 50% טוף געשי (גרגיר 4 עד 8 מ"מ) + 30% כבול קוקוס + 20% פרלייט. הטוף מבטיח ניקוז, הקוקוס שומר על לחות מבוקרת והפרלייט מונע דחיסות.
אפשר להוסיף לתערובת מעט קומפוסט איכותי (עד 10%) להעשרה קלה, אבל לא יותר, אלוורה לא זקוקה לאדמה עשירה. חובה לוודא שהעציץ מנוקב היטב בתחתית. בישראל מומלץ לרכוש תערובת מוכנה לקקטוסים וסוקולנטים, ולהוסיף לה טוף נוסף (יחס 1:1) כדי לשפר את הניקוז. הימנע משימוש באדמת עציץ רגילה או תערובות המכילות חומרים שומרי מים כמו ורמיקוליט.
אם אתה מכין תערובת בעצמך, ערבב: 2 חלקים טוף, 1 חלק קוקוס, 1 חלק פרלייט. pH ניתן לבדיקה עם ערכה פשוטה, אם הוא נמוך מ-6.0, הוסף מעט סיד גננות (כפית ל-10 ליטר מצע). חשוב: אל תשתמש באבני טוף עדינות מדי (מתחת ל-2 מ"מ), הן סותמות ניקוז. טוף גס (4 עד 8 מ"מ) הוא המומלץ.
דגש קריטי: לעולם אל תוסיף חול ים או חול בניין, הם מכילים מלחים שפוגעים בשורשים. גם אזוב כבול (peat moss) אינו מתאים כי הוא שומר יותר מדי מים. המצע צריך להתייבש תוך 2 עד 3 ימים לאחר השקיה. בדיקה פשוטה: תקע אצבע לעומק 3 ס"מ, אם מרגיש לח, דחה השקיה. עם המצע הנכון, האלוורה תשגשג גם בקיץ הישראלי הלוהט.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
