הכלנית היא פרח בר ישראלי אהוב שפורח בחורף. לשתילה ראשונית, בחרו פקעות (קני שורש) מוצקות ובריאות. השתילה מתבצעת בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים. חפרו בור בעומק 5 עד 8 ס"מ, והניחו את הפקעת כשהצד המחודד כלפי מעלה. המרחק בין פקעות הוא 10 עד 15 ס"מ. כסו באדמה והשקו קלות פעם אחת בלבד עד להופעת נבטים, עודף מים יגרום לריקבון.
בעת העברת כלנית מעציץ קטן לגדול יותר, העיתוי האידיאלי הוא בסתיו (ספטמבר-אוקטובר), לפני תחילת הצמיחה הפעילה. בחרו עציץ רחב יותר בקוטר 3 עד 5 ס"מ מהקודם, עם ניקוז טוב. מצע מתאים הוא תערובת של 50% אדמת גינה, 30% קומפוסט אורגני ו-20% חול או פרלייט לשם ניקוז. הימנעו מכבול כבד השומר על לחות יתר.
כדי להעביר את הכלנית, הוציאו בעדינות את גוש השורשים מהעציץ הישן, תוך שמירה על שלמותו. הניחו בתחתית העציץ החדש שכבת ניקוז (חלוקי נחל או פרלייט). מלאו מעט מצע, הניחו את הכלנית באותו עומק שהייתה קודם, ומלאו סביבה בעדינות. השקו קלות פעם אחת, והמתינו לייבוש המצע לפני ההשקיה הבאה. דשן אורגני נוזלי מדולל (חצי מנה) ניתן להוסיף כשבועיים לאחר ההעברה.
לאחר השתילה או ההעברה, חשוב למקם את הכלנית במקום מואר היטב (שמש ישירה לפחות 4 עד 5 שעות ביום). בחודשי החורף בישראל היא תפרח היטב בחוץ. הגנו מפני רוחות חזקות. הכלנית רעילה לבני אדם ולחיות מחמד (חתולים, כלבים), יש להרחיק מהישג ידם. אין צורך בדישון נוסף בחורף; באביב, לאחר הפריחה, הפסיקו להשקות והניחו לעלים להתייבש באופן טבעי.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
