אם אין לכם מסנן, הפתרון הפשוט: מלאו פחית או קנקן במי ברז והניחו אותם ללא מכסה למשך לילה (12–24 שעות). הכלור יתנדף, אך הסידן והמלחים יישארו – לכן עדיף להשתמש במים מזוקקים, מים מינרליים דלי נתרן, או מי גשמים נקיים. אל תשקו במים מרוככים ממערכת החלפת יונים, כי הם מכילים נתרן שעלול להזיק.
חשוב: זמיוקולקס פחות רגיש מקאלתיאה או דרקנה, אך הצטברות מלחים לאורך זמן פוגעת בשורשים. אם אתם רואים קצוות עלים יבשים או משקעים לבנים על פני הקרקע (קרום מלחים), הגיע הזמן לשטוף את האדמה: השקו בכמות גדולה של מים מזוקקים או מי גשמים עד שהם מחלחלים מתחתית העציץ, וחזרו על הפעולה אחת לחודשיים.
בנוסף, טמפרטורת המים חשובה: השקו במים פושרים (טמפרטורת החדר) ולא קרים ישר מהברז, כדי לא להלחיץ את השורשים. בחורף, כשהצמח בתרדמת, צמצמו השקיה והשתמשו באותה שיטת מים מוכנים. בקיץ, אם אתם משקים בתדירות גבוהה, החליפו מים בקנקן מדי שבועיים כדי למנוע התפתחות חיידקים.