גורם שני הוא מחסור בדשן זרחני. הכלתאה זקוקה לדשן מאוזן עם דגש על זרחן (P) בתקופת האביב והקיץ, למשל דשן 10 עד 30 עד 10 (N-P-K) מדולל לחצי ריכוז, פעם בחודש. הפסקי לדשן בחורף. זרחן מעודד פריחה, אבל עודף חנקן יביא לעלווה שופעת על חשבון הפרחים.
גם גיל הצמח משחק תפקיד: כלתאה צעירה (מתחת לגיל שנתיים) לרוב לא פורחת. סבלנות, רוב הצמחים מגיעים לבגרות מינית רק אחרי 2 עד 3 שנים. בנוסף, עקה מהשקיית יתר, יובש קיצוני, או שינויי טמפרטורה חדים (מתחת ל-16°C או מעל 30°C) עלולים לדכא פריחה. שמרי על השקיה סדירה (פעם ב-5 עד 7 ימים בקיץ, פעם ב-10 עד 14 ימים בחורף) ועל טמפרטורה יציבה של 18 עד 24°C.
כדי לעודד פריחה עשירה, שלבי את התנאים הבאים: אור עקיף בהיר, דישון זרחני אחת לחודש באביב-קיץ, שמירה על לחות אוויר גבוהה (50 עד 60%) באמצעות מרחיץ ליד הצמח או מגש חלוקי נחל רטובים, והימנעות מהזזת הצמח בתקופת הפריחה. אם כל התנאים מתקיימים, תוכלי לצפות לפרחים קטנים, לבנים-צהבהבים, המופיעים באביב או בקיץ.
