שרך בוסטון (Nephrolepis exaltata) הוא צמח נוי נפוץ בישראל, המוכר בעיקר בזכות עליו המנוצים והמשתרכים. רבים מופתעים לגלות שגם שרכים מייצרים פרחים, למעשה, הם מייצרים נבגים ולא פרחים אמיתיים. הנבגים מופיעים בצד התחתון של העלים, בצורת כתמים חומים-כתומים קטנים (סורי). אם השרך שלכם לא מייצר סורי, כנראה שמשהו בתנאי הגידול אינו אופטימלי.
הסיבה השכיחה ביותר לחוסר נבגים (פריחה) היא מחסור באור. שרך בוסטון אוהב אור עקיף בינוני עד חזק, אך לא שמש ישירה. בישראל, חלון הפונה מזרחה או צפון עם וילון שקוף הוא אידיאלי. אם הצמח נמצא בפינה חשוכה מדי, הוא ישקיע את כל מרצו בצמיחה וגטטיבית ולא יגיע לשלב הרבייה. נסו להעבירו למקום מואר יותר בהדרגה, כדי למנוע כוויות עלים.
גורם קריטי נוסף הוא דישון מאוזן. חנקן (N) מעודד עלווה ירוקה ושופעת, אך עודף חנקן על חשבון זרחן (P) ואשלגן (K) מדכא את ייצור הנבגים. השתמשו בדשן מאוזן (NPK 10 עד 10 עד 10) או בדשן עשיר בזרחן (כמו 5 עד 10 עד 5) פעם בחודש באביב ובקיץ. הפסיקו לדשן בסתיו ובחורף. כמו כן, גיל הצמח משנה, שרך צעיר (מתחת לגיל שנה) לעתים רחוקות מייצר נבגים; סבלנות היא המפתח.
עקה סביבתית יכולה גם היא לעורר פריחה. שרך בוסטון בתנאי לחץ (יובש קל, טמפרטורה קיצונית, או שורשים צפופים) עלול להתרבות כפעולת הישרדות. עם זאת, אל תגרמו לעקה מכוונת, היא עלולה להחליש את הצמח. במקום זאת, שמרו על לחות אוויר גבוהה (ריסוס עלים, מגש חלוקי נחל), טמפרטורה יציבה (18 עד 24 מעלות), והשקיה סדירה כשהשכבה העליונה של האדמה יבשה. בתנאים אופטימליים, תראו נבגים תוך מספר חודשים עד שנה.
