כדי לאבחן במדויק, הוציאי בזהירות את הצמח מהעציץ ובחני את השורשים. שורשים בריאים בצבע קרם-לבן ומוצקים; שורשים רקובים חומים, רזים ורכים, לעיתים עם ריח רע. עלים מצהיבים מבסיס הצמח מעידים על ריקבון, בעוד שעלים יבשים בקצוות מעידים על בעיית לחות אוויר (שאלה נפרדת). אל תתבלבלי: כלתה זקוקה לאדמה לחה תמיד, אך לא רטובה.
אם אובחן ריקבון שורשים – פעלי מיד: הסירי את כל השורשים הרקובים בעזרת מספריים נקיים, וחתכי גם עלים רקובים בבסיס. שטפי את השורשים הנותרים במים פושרים, וטבלי אותם בתמיסה של 1:10 מי חמצן 3% (10 דקות) לחיטוי עדין. שתלי מחדש במצע חדש ומנוקז היטב (תערובת כבול, פרלייט וקליפת אורן) בעציץ עם חורי ניקוז. השקי במשורה בשבוע הראשון – רק כשהשכבה העליונה מתייבשת.
להבדיל, אם הצמח צמא באמת (אדמה יבשה לגמרי), השקי בהשריה: הניחי את העציץ בכלי עם מים פושרים (ללא פלואוריד) למשך 30 דקות, ואז תני לעודפים להתנקז. לאחר מכן השקי רק כשהמצע יבש בעומק 2 ס"מ. כדי למנוע הישנות, בדקי תמיד את לחות הקרקע באצבע לפני השקיה, והקפידי על לחות אוויר גבוהה (50-60%) באמצעות מכשיר אדים או מגש חלוקים. זכרי: כלתה סובלת גם מפלואוריד וכלור – השקי במי ברז שעמדו 24 שעות או במי גשם.