עלי דפנה (Laurus nobilis) הוא צמח ירוק-עד שמקורו באזור הים התיכון, ולכן הוא עמיד יחסית לחורף המתון בישראל. עם זאת, בשנים גשומות או קרות במיוחד, כדאי לנקוט בכמה צעדים פשוטים כדי לשמור על בריאותו. בחורף, הצמח נכנס למעין תרדמה קלה, קצב הצמיחה מואט, והוא זקוק לפחות מים ודשן.
צמצמו את ההשקיה באופן משמעותי: בחורף, השקו את עלי הדפנה רק כאשר השכבה העליונה של האדמה (בעומק 2 עד 3 ס"מ) יבשה למגע. בגינה, השקיה פעם בשבוע-שבועיים מספיקה בדרך כלל, ובעציץ, בדקו את האדמה לעיתים קרובות יותר, והשקו רק כשהיא יבשה. עודף מים עלול לגרום לריקבון שורשים, במיוחד בשילוב עם קור.
אם הצמח שלכם בעציץ, העבירו אותו למקום מוגן מגשם ישיר ומרוחות קרות, למשל, מתחת לגג מרפסת, או קרוב לקיר בית שסופג חום. באזורים עם קור עז (הרים או עמקים קרים), כסו את הבסיס בכיסוי יוטה או בד לא ארוג בלילות קרים במיוחד. הצמח עמיד עד כ-5- מעלות צלזיוס, אך כפור ממושך עלול להזיק לעלים הרכים.
הפסיקו לחלוטין את הדישון בחורף (נובמבר-פברואר). הדשן מעודד צמיחה חדשה שהצמח לא יכול לתמוך בה בתנאי קור ואור נמוך. זה נורמלי שהצמח מאט את גדילתו, וחלק מהעלים התחתונים עשויים להצהיב מעט, זה טבעי ואינו סיבה לדאגה. באביב, עם התארכות הימים, תחזרו לדשן מאוזן (חנקן-זרחן-אשלגן) פעם בחודש.
