השיטה המומלצת והנפוצה ביותר להרבות עלי דפנה היא באמצעות ייחורים חצי-עציים. מומלץ לבצע זאת בסתיו (אוקטובר-נובמבר) או באביב (מרץ-אפריל), כשהצמח במנוחה יחסית. קח ייחור באורך 15 עד 20 ס”מ מענף צדדי בריא, הסר את העלים התחתונים והשאר 2 עד 3 עלים בראש. טבול את הבסיס בהורמון השרשה (אבקה או ג’ל) ושתול במצע קל ומנוקז היטב (תערובת של כבול ופרלייט ביחס 1:1). השקה בעדינות והנח במקום מוצל למחצה, עם לחות גבוהה (אפשר לכסות בשקית ניילון שקופה). אחוזי ההצלחה נעים בין 60% ל-80% בתנאים אופטימליים, וההשרשה אורכת 6 עד 8 שבועות.
ריבוי בזרעים פחות נפוץ ודורש סבלנות. הזרעים מבשילים בסתיו (אוקטובר-נובמבר) על עץ בוגר. יש לקטוף פירות בשלים (שחורים), להסיר את הבשר ולזרוע מיד או לשכב בטמפרטורה של 4 עד 5°C למשך 2 עד 3 חודשים (ריבוד קר) כדי לשבור תרדמה. זרעים טריים נובטים תוך 3 עד 6 חודשים, אך אחוזי הנביטה נמוכים (30 עד 50%). מומלץ לזרוע באביב במצע קל, להקפיד על השקיה סדירה ולהמתין בסבלנות. שתילים צעירים רגישים לקרה, ולכן כדאי לגדלם בעציץ בשנה הראשונה.
חלוקת שורשים אינה שיטה מקובלת לעלי דפנה, שכן הצמח נוטה לפתח מערכת שורשים עמוקה ולא יוצר גושי שורשים צפופים. עם זאת, לעיתים ניתן להפריד שלוחות (ניצני בסיס) המופיעים ליד הגזע הראשי. חפרו בזהירות סביב השלוחה באביב, וודאו שיש לה שורשים משל עצמה, ושתלו אותה במקום קבוע. שיטה זו מתאימה לצמחים בוגרים (מעל 3 שנים) ואחוזי ההצלחה בינוניים (כ-50%).
כדי לשפר את סיכויי ההצלחה בייחורים, הקפד על תנאי לחות גבוהה: כסה את העציץ בשקית ניילון או הנח אותו בחממת ריבוי. אל תניח בשמש ישירה, אור עקיף בלבד. השקה רק כשהמצע יבש למגע, והימנע מהרטבת העלים למניעת ריקבון. לאחר ההשרשה (כשתראה שורשים לבנים דרך ניקוז העציץ), העבר לעציץ גדול יותר או לאדמה בגינה. הדשן ראשון ניתן כחודש לאחר ההעברה, בדשן מאוזן (NPK 10 עד 10 עד 10) בחצי ריכוז.
