הדרך המומלצת והפשוטה ביותר להרבות רוזמרין זוחל היא באמצעות ייחורים. באקלים הישראלי, הזמן האידיאלי לקחת ייחורים הוא באביב (מרץ-אפריל) או בתחילת הסתיו (ספטמבר-אוקטובר), כשהטמפרטורות מתונות. בחר ענפים צעירים וגמישים באורך 8 עד 12 ס"מ, שלא פרחו. הסר את העלים התחתונים, השאר 3 עד 4 זוגות עלים בחלק העליון, וטבול את בסיס הייחור בהורמון השרשה (אבקה או ג'ל), זה מעלה את אחוזי ההצלחה מ-50% ל-80% בערך.
שתול את הייחורים במצע קל ומנוקז היטב, כמו תערובת של 50% כבול ו-50% פרליט או ורמיקוליט. השקה בעדינות, כסה בשקית ניילון שקופה ליצירת חממה זעירה, והנח במקום מואר היטב אך ללא שמש ישירה. שמור על לחות אחידה (אך לא רטיבות) על ידי ערפול יומיומי. בעוד 3 עד 4 שבועות יופיעו שורשים, ואז תוכל להעביר לעציץ אישי עם מצע רגיל. אחוזי ההצלחה בייחורים באזורנו נעים בין 60% ל-80% בתנאים אופטימליים.
שיטה נוספת היא חלוקת הצמח, המתאימה לרוזמרין זוחל מבוגר (בן שנתיים לפחות). באביב, חפור בזהירות סביב השיח, הפרד גוש שורשים עם מספר נצרים, ושתול מיד באדמה או בעציץ. זוהי שיטה מהירה יותר ובעלת אחוזי הצלחה גבוהים (90% ומעלה), אך היא דורשת צמח אם גדול. ריבוי מזרעים אפשרי אך אינו מומלץ: הזרעים נובטים לאט (2 עד 4 שבועות), אחוזי נביטה נמוכים (30 עד 50%), והצמחים לא תמיד נאמנים לזן הזוחל.
טיפ חשוב: הרוזמרין הזוחל רגיש לריקבון שורשים בעת ההשרשה. הקפד על ניקוז מצוין, הימנע מהשקיית יתר, והשתמש בכלים נקיים כדי למנוע מחלות פטרייתיות. אם אתה משתמש בייחורים מצמח נגוע (למשל עם עלים מצהיבים), סביר להניח שגם הייחורים ייכשלו. בחר תמיד ענפים מצמח בריא וחזק.
