בחורף השמיר נכנס למעין תרדמת קלה – הצמיחה מאטה, העלים נהיים עדינים יותר ולעיתים מצהיבים מעט. זה נורמלי לחלוטין, ואין צורך להילחץ. העיקר הוא לצמצם השקיה באופן משמעותי: השקה רק כאשר שכבת הקרקע העליונה (בעומק 2-3 ס”מ) יבשה למגע, בערך פעם ב-7-10 ימים, תלוי במזג האוויר. עודף מים בקור גורם לריקבון שורשים ומכתים את העלים בכתמים חומים.
הגנה מפני קור וגשם היא המפתח. אם השמיר שלך בעציץ, העבר אותו למקום מוגן: מרפסת מקורה, אדן חלון מואר או חממה ביתית. אם הוא בערוגה, כסה אותו בלילה עם בד יוטה או רשת צל 30% בימים שהטמפרטורה יורדת מתחת ל-10°C. גשם חזק עלול לרמוס את העלים הדקיקים – עדיף למקם את העציץ מתחת לגגון או לכסות בניילון עם חורי אוורור.
את הדישון יש להפסיק לחלוטין בחורף. השמיר לא זקוק לדשן בתקופה זו, והדישון רק יעודד צמיחה רכה ורגישה לקור. אם שתלת שמיר חדש בסתיו, דשן אותו פעם אחת בדשן אורגני מאוזן (5-5-5) בתחילת נובמבר, ואז עצור. בחורף, העלים עשויים להיות דקים וצהובים – זה סימן למחסור באור, לאו דווקא בחומרי הזנה.
המיקום החורפי האידיאלי לשמיר הוא מקום מואר היטב (חלון דרומי או מערבי) עם טמפרטורה של 15-20°C. הימנע מטיוטות קרות ומקרבת רדיאטור. אם השמיר נראה צנום או מוארך – הוא זקוק ליותר אור, אולי תאורה משלימה. זכור, בחורף השמיר מחזיק מעמד, אבל לא צומח במרץ – זה טבעי. בסוף פברואר, עם התארכות הימים, תתחיל צמיחה מחודשת.
