שמיר הוא צמח תבלין עדין שאינו זקוק להרבה דשן – להיפך, עודף חנקן עלול לגרום לעלים להיות חיוורים, רכים וחסרי טעם, ואף למשוך מזיקים. הדישון האידיאלי לשמיר הוא אורגני ומאוזן, עם דגש על זרחן ואשלגן לחיזוק השורשים והארומה. מומלץ להשתמש בקומפוסט איכותי, הומוס תולעים או דשן נוזלי אורגני ייעודי לצמחי תבלין (למשל דשן אצות או דשן דגים).
בתחילת הגידול, כשבועיים לאחר הנביטה או השתילה, יש לדשן בדשן נוזלי אורגני מדולל (למשל ביחס 1:10 עם מים) כל 10-14 יום. בעונת האביב והסתיו, שהן עונות הגידול העיקריות בארץ, אפשר להמשיך באותה תדירות. בקיץ, כשהשמיר נוטה לעלות לפריחה במהירות, רצוי להפחית דישון כדי להאט את ההזדקנות. בחורף, כשהצמיחה איטית, דישון אחד בחודש מספיק.
לעולם אל תחרוג מהמינון המומלץ על תווית הדשן – שמיר רגיש לריכוזי מלחים גבוהים. אם אתם משתמשים בקומפוסט, פזרו שכבה דקה (כ-1 ס"מ) סביב בסיס הצמח כל 3-4 שבועות והשקו קלות. הימנעו מדשנים כימיים עתירי חנקן כמו אמוניום חנקתי, העלולים לצבור חנקות בעלים ולפגוע בטעם ובבריאות.
סימן לעודף דישון: עלים כהים מדי, רכים ושבירים, או צמיחה מהירה המלווה בפריחה מוקדמת. במקרה כזה הפסיקו לדשן מיד והשקו במים נקיים כדי לשטוף עודפי מלחים. מצד שני, חוסר דשן יתבטא בעלים צהובים-חיוורים ובגידול איטי. שמיר הגדל באדמה עשירה בקומפוסט לא זקוק כמעט לדישון נוסף – תנו לו שמש מלאה והשקיה סדירה והוא ישגשג.
