שמיר (Anethum graveolens) הוא צמח עדין השורשים, ולכן המצע חייב להיות אוורירי ומנוקז היטב. בישראל, הקרקע הכבדה והגירית אינה מתאימה ישירות – היא דוחסת את השורשים וגורמת לריקבון. הפתרון הוא תערובת שתילה קלה, עם pH אידיאלי בין 5.5 ל-6.5 (חומצי קל עד ניטרלי).
תערובת מומלצת: 40% טוף געשי דק (0-8 מ”מ), 30% קוקוס (סיבי קוקוס או כבול קוקוס), 20% פרלייט ו-10% קומפוסט איכותי. הטוף והפרלייט מבטיחים ניקוז מעולה, הקוקוס שומר על לחות מבלי להציף, והקומפוסט מספק חומר אורגני ודישון ראשוני. תערובת זו זמינה במשתלות בישראל או תוכלו לערבב לבד.
חשוב להימנע מחומרים שסותמים נקבוביות: אין להשתמש באדמת גינה כבדה, חול ים מלוח, או כבול חומצי מדי (pH נמוך מ-5). גם דשן כימי עשיר בחנקן בשלב השתילה עלול לשרוף שורשים – עדיף קומפוסט איטי. אם אתם שותלים בעציץ, הקפידו על ניקוב בתחתית ושכבת ניקוז של חלוקי נחל או חצץ גס.
בגידול בערוגה מוגבהת או באדניות, שפרו את הקרקע הקיימת על ידי ערבוב של 30% טוף עדין ו-20% קומפוסט. בדקו pH עם ערכת בדיקה זולה – אם האדמה בסיסית (מעל 7), הוסיפו גופרית יסודית או כבול כבול בכמות קטנה. זכרו: מצע נכון = שורשים בריאים = שמיר צומח זקוף וריחני.
