הריחן המצוי, עשב התיבול האהוב עלינו, זקוק למצע קליל, מנוקז היטב ועשיר בחומר אורגני. האדמה האידיאלית צריכה להיות בעלת pH ניטרלי עד חומצי קל (6.0 עד 7.0), ולאפשר לשורשים לנשום מבלי להישאר רטובים יתר על המידה. אדמה כבדה או חרסיתית תגרום לריקבון שורשים ותקצר את חיי הצמח.
בישראל, תערובת מומלצת היא: 50% טוף גרוס (0 עד 8 מ"מ) לניקוז, 30% קוקוס (כבול קוקוס) לשמירת לחות, ו-20% קומפוסט איכותי או זבל אורגני מפורק היטב. ניתן להחליף את הטוף בפרלייט (30%) או בחול נהר גס (20%), העיקר שהמצע יהיה אוורירי. הימנע משימוש בטוף דק מדי או בחול דק שעלול לדחוס את המצע.
אם אתה שותל בערוגה, שפר את האדמה הקיימת על ידי ערבוב של שליש קומפוסט, שליש טוף גרוס ושליש אדמת גינה. לעציצים, הקפד על שכבה של חצץ או חלוקי נחל בתחתית העציץ לניקוז עודף מים. המצע לא צריך להכיל כבול טחב (peat moss) טהור, כי הוא שומר על יותר מדי מים ועלול להחמיץ את הקרקע.
חשוב להימנע ממצעים המכילים דשן כימי בשחרור מהיר, שעלול לשרוף את שורשי הריחן. כמו כן, אל תוסיף חרסית, ורמיקוליט (שומר יותר מדי מים) או אדמת גינה כבדה לעציצים. תערובת מוכנה לצמחי תבלין מהמשתלה מתאימה, אך הוסף לה טוף או פרלייט (20%) לשיפור הניקוז.
