ריחן מצוי הוא צמח רעב למים, אבל רגיש מאוד לעודף השקיה. ההבדל הראשון ניכר בעלים: בעודף מים העלים נראים צהובים, רכים ושקועים, לעתים עם כתמים חומים רטובים. בחוסר מים העלים נובלים, מאבדים ברק ומתקמטים, אך נשארים ירוקים-כהים בהתחלה. גע בעלים, בעודף הם דביקים או רטובים; בחוסר הם יבשים ופריכים.
בדוק את המצע: בתחתית העציץ או בעומק 5 ס״מ באדמה. עודף מים יוצר ריח חמוץ, מצע ספוג ובוץ. חוסר מים נותן מצע יבש ואבקתי, נפרד מדפנות העציץ. חפור בעדינות, שורשים בעודף מים יהיו חומים, רזים ורכים (ריקבון); בחוסר מים השורשים לבנים-צהבהבים ויבשים.
כדי להציל ריחן מושקה-יתר: הפסק מיד השקיה, הוצא מהעציץ, גזור שורשים רקובים (חומים), שתל מחדש במצע אוורירי עם ניקוד טוב, והשקה רק כשהייבוש העליון יבש. לריחן מיובש: טבול את כל העציץ בקערת מים פושרים ל-15 דקות, הניח לניקוז מלא, וקצץ עלים נבולים. השקה מיד לאחר מכן לפי לוח זמנים קבוע.
בישראל, בקיץ השקה כל יומיים-שלושה בבוקר (אם חם מאוד, כל יום). בחורף, פעם ב-4 עד 5 ימים. תמיד בדוק את לחות המצע באצבע לפני השקיה. זכור: ריחן אוהב לחות קבועה אבל לא רגליים רטובות. עציץ עם ניקוד הוא חובה.
