כדי להבדיל בין עודף השקיה לחוסר מים בכרפס, התחילו מהתבוננות בעלים. בעודף השקיה העלים התחתונים מצהיבים, הגבעולים מתרככים ועלולים להראות שקופים, לעיתים עם כתמים חומים רטובים, סימן לריקבון. לעומת זאת, בחוסר מים העלים נובלים, מתקמטים וקצותיהם מתייבשים, והגבעולים נעשים דקים ושבירים. ההבדל המרכזי: בעודף מים הצמח נראה 'מבולבל' ורך, בעוד שבצורת הוא פשוט צמא וקמל.
בדקו גם את המצע. בכרפס המושקה יתר על המידה האדמה תהיה רטובה עד בוצית, לעיתים עם ריח חמוץ או עובש לבן על פני השטח. הוציאו בעדינות את הצמח מהעציץ: שורשים בריאים לבנים ומוצקים, אך שורשים שנראים חומים, רזים ושקועים ברפש מעידים על ריקבון שורשים. לעומת זאת, בחוסר מים המצע יהיה יבש ומתפורר, והשורשים יהיו יבשים, דקים ושבירים, אך עדיין לא רקובים.
אם זיהיתם עודף השקיה, הפסיקו מיד להשקות. העבירו את הכרפס לעציץ עם ניקוב טוב, חתכו שורשים רקובים (עד הרקמה הבריאה), ושתלו מחדש במצע מנוקז היטב, כמו תערובת של אדמה, קומפוסט ופרלייט. השקיה הבאה תהיה רק כשהשכבה העליונה של האדמה (2 עד 3 ס"מ) יבשה למגע. הימנעו מהשקיית יתר בעתיד, בחורף בישראל, השקיה פעם ב-5 עד 7 ימים עשויה להספיק, בקיץ פעמיים בשבוע.
אם הכרפס סובל מחוסר מים, השקו מיד השקיה עמוקה ויסודית, עד שהמים מתחילים לנזול מתחתית העציץ. השאירו את העציץ במקום מוצל למשך יום כדי שהצמח יתאושש. לאחר מכן, חזרו להשקיה סדירה: בקיץ הישראלי, השקו כל 2 עד 3 ימים, בחורף כל 5 עד 7 ימים, תלוי בטמפרטורה ובחשיפה לשמש. גזמו עלים יבשים כדי לעודד צמיחה חדשה, והוסיפו שכבה דקה של קומפוסט לחיזוק.
