הכוסברה רגישה מאוד להשקיית יתר, במיוחד בחורף הישראלי. הסימן הראשון לעודף מים הוא עלים תחתונים שמצהיבים ונושרים, בעוד העלים הצעירים נראים חיוורים ורכים. המרקם הופך מימי, והצמח עלול להירקב מהשורש. לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים נבולים, שמוטים וצניחים, לרוב קודם כל בעלים התחתונים, אך גם העליונים מאבדים זקיפות. ההבדל העיקרי: בעודף מים העלים רטובים ורכים, בחוסר מים הם יבשים ופריכים.
בדיקת המצע היא קריטית: הכנס אצבע לעומק 3-4 ס”מ. אם האדמה לחה ודביקה, כנראה השקית יתר על המידה. אם היא יבשה לגמרי, הצמח צמא. ריח רע מהמצע (ריח של ביצים רקובות) מעיד על ריקבון שורשים מעודף מים. בעציצים, בדוק ניקוז – מים עומדים בצלוחית הם סימן אזהרה ברור.
בדיקת השורשים: חפור בעדינות ליד השורשים. שורשים בריאים בצבע לבן-קרם. בעודף מים השורשים הופכים חומים, רזים ושבירים, ולעיתים יש ריר חום. בחוסר מים השורשים נראים יבשים, מקומטים, אך עדיין לבנים – לא רקובים. אם השורשים רכים ומשחימים, מדובר בריקבון שורשים מעודף מים.
הצלת צמח מושקה-יתר: הפסק מיד להשקות, העבר את הכוסברה למקום מוצל ומאוורר היטב. אם המצע ספוג, הוצא את הצמח מהעציץ, גזור שורשים רקובים, שתל מחדש במצע יבש ומנוקז היטב, והשקה רק לאחר יומיים. להחייאת צמח מיובש: השקה בהדרגה במים פושרים, הוסף טפטוף של דשן נוזלי מדולל (לפי הוראות היצרן), והעבר למקום מוצל למשך יומיים. לאחר מכן חזור לשגרת השקיה מתונה – בקיץ כל 2-3 ימים, בחורף אחת ל-5-7 ימים.
