ריחן מצוי הוא עשב תיבול נפלא שמשגשג בשמש מלאה ובמים סדירים, אבל ללא גיזום נכון הוא נוטה להצמיח גבעול אחד גבוה עם פרחים קטנים, ואז העלים נעשים מרירים והצמח מאבד את מרצו. בישראל, עונת הגיזום העיקרית מתחילה באביב (מרץ-אפריל) ונמשכת לאורך כל הקיץ עד תחילת הסתיו (אוקטובר). בחורף, כשהצמח נמצא בתרדמה יחסית, כדאי להימנע מגיזום משמעותי ורק להסיר עלים מצהיבים או פגומים.
הטכניקה הנכונה היא לגזום מעל צומת עלים (המקום שבו העלים פוגשים את הגבעול), כ-0.5 עד 1 ס"מ מעל זוג עלים בריא. השאירו לפחות שני זוגות עלים תחתונים על כל גבעול כדי לאפשר לצמח להתאושש ולהסתעף. השתמשו במספרי גיזום חדות ונקיות (ניתן לחטא באלכוהול) כדי למנוע קריעה ומחלות. גזמו תמיד בבוקר, לאחר שהטל התייבש, כדי להפחית סיכון לריקבון.
אל תחתכו את הגבעול הראשי נמוך מדי, השאירו לפחות 10 עד 15 ס"מ גובה מהקרקע. כמו כן, אל תגזמו יותר משליש מהצמח בבת אחת, במיוחד בקיץ החם. גיזום קיצוני עלול להלחיץ את הריחן ולגרום לנשירת עלים. אם הצמח פרח (תפרחת לבנה קטנה), הסירו מיד את ראשי הפרחים, הם מסמנים שהצמח עובר למצב רבייה ומפסיק לייצר עלים טריים.
תדירות הגיזום: בישראל, בקיץ גזמו כל 2 עד 3 שבועות כדי לעודד צמיחה מחודשת וענפים צדדיים. באביב ובסתיו אפשר לגזום אחת לשלושה שבועות. זכרו, כל גיזום הוא גם קציר! השתמשו בעלים הטריים מיד או ייבשו אותם בצל. גיזום קבוע יבטיח לכם ריחן שופע, רך וריחני לאורך כל העונה החמה.
