את האזוב המצוי כדאי לגזום פעמיים בשנה: גיזום עיקרי בסוף החורף (פברואר-תחילת מרץ) וגיזום קל לאחר הפריחה (סוף יוני-יולי). בישראל, האביב מגיע מוקדם, לכן גיזום חורף מאוחר מסיר ענפים יבשים ומעודד צמיחה מחודשת. גיזום הקיץ שומר על צורת הצמח ומונע התפשטות לא רצויה.
לגיזום השתמשי במזמרה חדה ומחוטאת (70% אלכוהול). כרתי ענפים יבשים, חולים או פגומים עד לבסיס. בצמחים מבוגרים (מעל 3 שנים) קצרי את כל הענפים לגובה 10 עד 15 ס"מ מהקרקע כדי להצעיר את הצמח. השאירי תמיד 2 עד 3 זוגות עלים על כל ענף, אל תחתכי עד לעץ חשוף.
בגיזום קיץ (לאחר הפריחה) הסירי רק את ראשי התפרחות והעלים הנבולים. חתכי מעל צומת עלים בריא. גיזום מאוחר מדי (ספטמבר-אוקטובר) עלול להחליש את הצמח לפני החורף. אל תגזמי בחודשים נובמבר-ינואר, הצמח במנוחה יחסית.
אם את מגדלת אזוב בעציץ, גיזום סוף החורף חשוב במיוחד למניעת התנוונות. הימנעי מגיזום חזק בשנה הראשונה, תני לצמח להתבסס. את הגזם אפשר לייבש ולהשתמש לתיבול או לחליטה. זכרי: גיזום נכון מעודד פריחה עשירה ומושך יותר דבורים לגינה.
