הצהבת עלים באזוב מצוי היא סימן מצוקה נפוץ, ולמרבה המזל ברוב המקרים הפיך. הסיבה השכיחה ביותר בישראל היא עודף השקיה. אזוב הוא צמח ים-תיכוני האוהב ניקוז מעולה; כשהשורשים טובעים במים הם נחנקים, העלים התחתונים מצהיבים ונושרים. בדוק את האדמה: אם היא רטובה ימים אחרי השקיה, הפסק מיד להשקות ותן לאדמה להתייבש לחלוטין. בעתיד, השקה רק כשהשכבה העליונה (2 עד 3 ס"מ) יבשה לגמרי, ובעציץ ודא שיש חורי ניקוז.
חוסר מים הוא הגורם ההפוך, הצהבה שמתחילה בקצוות העלים, מלווה ביובש ונשירה. בקיץ הישראלי, אזוב בעציץ עשוי להזדקק למים כל יומיים-שלושה, בעוד שבאדמה פתוחה אפשר להסתפק בפעם בשבוע. אם העלים מרגישים יבשים ושבירים, השקה מיד השקיה עמוקה, ורצוי בבוקר או בערב. הוסף שכבת חיפוי (קומפוסט או חצץ) מסביב לבסיס הצמח כדי לשמור על לחות.
מחסור בחנקן מתבטא בהצהבה אחידה של עלים מבוגרים, בעיקר בתחתית הצמח. אזוב אינו זולל חנקן, אבל באדמה דלה או בעציץ ישן עלול להיווצר מחסור. פתרון: דשן אורגני מאוזן (למשל קומפוסט או דשן נוזלי דל חנקן) פעם בחודש בעונת הגידול (אביב-סתיו). הימנע מדישון יתר, עודף חנקן יגרום לעלווה רכה ורגישה למזיקים. עדיף דשן עם יחס NPK כמו 5 עד 5-5.
סיבות נוספות: חשיפה לשמש חזקה מדי (צריבת עלים בכתמים צהובים-חומים), העבר את העציץ למקום מוצל בשעות 12:00 עד 16:00, או הצל בשמשית. מחלות פטרייתיות כמו טחב פלומתי מופיעות ככתמים צהובים מלווים בעובש אפור, הסר עלים נגועים, שפר אוורור, והימנע מהרטבת העלים. מזיקים כמו כנימות עלולות גם לגרום להצהבה, רסס בתערובת מים וסבון עדין. בסתיו, הצהבה טבעית היא תקינה, הצמח נכנס לתרדמת חורף.
