שמיר הוא צמח עדין שדורש השקיה מאוזנת. עודף מים וחוסר מים נראים דומים במבט ראשון – עלים נובלים, צבע דוהה – אבל יש הבדלים ברורים. העלים בעודף מים יהיו רכים, צהובים-חיוורים ולעיתים עם כתמים חומים רטובים. לעומת זאת, בחוסר מים העלים ייראו יבשים, שבירים, מתכרבלים ומשחימים בקצוות. המצע רטוב ודביק בעודף מים, יבש ומתפורר בחוסר מים.
כדי לבדוק את השורשים, הוצא בעדינות את הצמח מהעציץ. בעודף מים השורשים יהיו כהים, רזים ורכים – סימן לריקבון. ריח רע מהשורשים מאשר ריקבון. בחוסר מים השורשים יהיו יבשים, דקים ושבירים, ללא ריח. אם המצע לח והעלים נובלים – כנראה עודף מים. אם המצע יבש לגמרי והעלים נובלים – חוסר מים.
להצלת שמיר מושקה-יתר: הפסק מיד את ההשקיה. הוצא את הצמח מהעציץ, גזור שורשים רקובים (כהים ורכים), ושתל מחדש במצע יבש ומנוקז היטב. שמור על השקיה מועטה עד שהצמח מתאושש. במידה והריקבון נרחב, קח ייחורים בריאים והשרש מחדש. להחייאת שמיר מיובש: השקה מיד במים פושרים עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ. חזור על ההשקיה כעבור שעה אם המצע עדיין יבש. העלים יחזרו לעצמם תוך יום-יומיים. בעתיד, השקה כשהשכבה העליונה של המצע יבשה למגע.
בישראל, בקיץ יש להשקות שמיר כל 2-3 ימים, בחורף כל 5-7 ימים, תלוי בטמפרטורה ובמצע. עציצים עם ניקוז טוב (חורים בתחתית) מונעים ריקבון שורשים. הימנע מהשארת מים בצלוחית. גידול בערוגה דורש השקיה עמוקה פחות תכופה. בדוק תמיד את לחות המצע באצבע לפני ההשקיה – זה הכלי הטוב ביותר לאבחון.
