עודף דישון חנקני הוא גורם נפוץ לעלווה שופעת ללא פרי. חנקן מעודד צמיחה וגטטיבית על חשבון הפריחה. הפסק דישון חנקני לחלוטין מסוף הקיץ ועד לאחר הפריחה. באביב, דשן בזרחן ואשלגן – למשל סופר-פוספט (50 גרם לעץ בוגר) ואשלגן גופרתי (30 גרם) – כדי לעודד חנטה. גיזום שגוי גם פוגע: גיזום כבד בחורף מסיר ניצני פרי. גזום בקיץ לאחר הקטיף, הסר ענפים יבשים ופתח מרכז העץ לאור.
חוסר אור שמש ישיר (לפחות 6 שעות ביום) מחליש את הפריחה. וודא שהעץ לא מוצל על ידי מבנים או עצים אחרים. השקיה לא סדירה בתקופת החנטה (פברואר-מרץ) גורמת לנשירת פירות צעירים. השקה באופן קבוע – אחת ל-5-7 ימים בחורף גשום פחות, ובאביב אחת ל-3-4 ימים. מאלץ' אורגני מסביב לגזע (לא צמוד) יעזור לשמור על לחות אחידה.
אם העץ צעיר (מתחת לגיל 3-4 שנים), ייתכן שפשוט לא הגיע לבגרות מינית. סבלנות – שזיף מתחיל להניב בדרך כלל בשנה הרביעית. בנוסף, בדוק אם יש מזיקים כמו כנימות או קימחון הפוגעים בפריחה. ריסוס בשמן נים או בתמיסת סבירינה (קרא היטב את הוראות התווית) יכול לעזור. זכור: גם בתנאים אופטימליים, שזיף מניב פרי בשפע רק פעם בשנתיים – זה טבעי.