שזיף (Prunus domestica) הוא עץ נשיר רגיש להשקיה, במיוחד באקלים הישראלי. עודף מים וחוסר מים עלולים לגרום לסימפטומים דומים, נבילה, הצהבה ונשירת עלים. ההבדל העיקרי טמון במרקם העלה ובמצב הקרקע. בעודף מים העלים נראים רפויים, צבעם ירקרק-חיוור ולעיתים מופיעים כתמים חומים-רטובים (כמו כוויה). לעומת זאת, בחוסר מים העלים משחימים בקצוות, מתקמטים ונושרים יבשים לחלוטין.
כדי לאבחן במדויק, בדוק את המצע: במחסור מים האדמה יבשה ואבקתית לעומק של 10 עד 15 ס"מ, ואילו בעודף מים האדמה לחה ודביקה, ולעיתים יש ריח חמוץ או עובש לבן על פני השטח. חפור בעדינות ליד השורשים, שורשים בריאים בצבע קרם וגמישים; שורשים שנרקבו מעודף מים יהיו כהים, רזים וריריים, עם ריח רע.
אם זיהית עודף השקיה: הפסק מיד להשקות. אפשר לאוורר את הקרקע על ידי ניקוב חורים עם מקל מסביב לגזע, ובמקרים חמורים חפור תעלת ניקוז או העבר את העץ למקום גבוה יותר. במקרה של חוסר מים: השקה לאט ובשפע, עד שהמים מחלחלים לעומק 40 עד 50 ס"מ. בימי הקיץ הישראלי, שזיף בוגר זקוק לכ-50 עד 70 ליטר מים לשבוע בהשקיה עמוקה, תלוי בגיל העץ ובסוג הקרקע.
זכור: שזיף רגיש במיוחד לריקבון שורשים, ולכן עדיף להשקות פחות אך לעומק, ולתת לאדמה להתייבש בין השקיות. באביב ובסתיו מספיקה השקיה פעם בשבוע, בקיץ פעמיים-שלוש, ובחורף כמעט ללא השקיה. השתמש תמיד במד לחות או בתבחין האצבע, דחוס אצבע לאדמה עד מפרק שני; אם יבש, השקה, אם לח, המתן.
