בחרו מיקום מואר היטב: השזיף זקוק לשמש מלאה, לפחות 8 שעות ביום. האדמה צריכה להיות מנוקזת היטב, רצוי חולית-טיטנית, עם pH נייטרלי עד חומצי קל (6.0 עד 7.0). שתלו את העץ בחורף (דצמבר עד פברואר), זו העונה האידיאלית בישראל, כשהקרקע לחה והצמח במנוחה.
השקיה: בשנה הראשונה להשקות בתדירות של 2 עד 3 פעמים בשבוע (כ-20 עד 30 ליטר לפעם), תלוי בעונה. משנה שנייה ואילך, השזיף דורש השקיה עמוקה ומרווחת, אחת ל-7 עד 14 ימים בקיץ (40 עד 60 ליטר), ובחורף כמעט ללא השקיה. הימנעו מהשקיית יתר העלולה לגרום לריקבון שורשים.
דישון: בתחילת עונת הגידול (סוף חורף, פברואר-מרץ) יש ליישם דשן מאוזן NPK (10 עד 10 עד 10) במינון של כ-100 גרם לעץ בוגר, ולחזור על הפעולה אחרי הקטיף (יולי-אוגוסט). לחלופין, השתמשו בקומפוסט אורגני, 3 עד 5 ק"ג לעץ באביב. גיזום שנתי (חורף, בתרדמת) חיוני לעידוד צמיחה ופרי.
מזיקים ומחלות נפוצות בישראל: כנימות, קמחית, עשי פרי, ומחלות פטרייתיות כמו חלודה ומקובל. טפלו אורגנית בעזרת שמן נים (ריסוס אחת לשבועיים באביב) או תמיסת סבון-מים. במקרה של התפשטות, השתמשו בחומרים ייעודיים לפי הוראות התווית. חשוב: פרי השזיף אינו רעיל לכלבים וחתולים, אך הגלעין מכיל ציאניד בכמות קטנה ועלול לגרום לחנק.
