שזיף (Prunus domestica) הוא עץ נשיר הזקוק לקור חורף כדי להניב פרי, אך בישראל האתגר העיקרי הוא דווקא הקיץ החם והלח. לכן המצע חייב להיות מנוקז היטב, אוורירי, ומעט חומצי עד ניטרלי, pH אידיאלי הוא 6.0 עד 6.5. אדמה כבדה או חרסיתית שמחזיקה מים תגרום לריקבון שורשים ולמחלות פטרייתיות, אז הימנעו ממנה לחלוטין.
התערובת המומלצת לגידול שזיף בקרקע: שליש טוף געשי (גודל 4 עד 8 מ"מ), שליש קומפוסט איכותי או זבל אורגני מפורק היטב, ושליש אדמת גינה חולית או פרלייט. אם אתם שותלים בעציץ, השתמשו בתערובת דומה: 40% טוף, 30% קוקוס (לשיפור אחיזת הלחות), 20% קומפוסט ו-10% פרלייט. הוסיפו שכבה של חצץ גס בתחתית העציץ לניקוז מושלם.
בישראל, הימנעו משימוש בכבול (כבול), הוא יקר, לא מתחדש, ומשנה את ה-pH לחומצי מדי. גם קרקעות גיריות (בסיסיות) בעלות pH מעל 7.5 אינן מתאימות; במקרה כזה הוסיפו גופרית יסודית או כבול כבול כדי להוריד את ה-pH. כמו כן, אל תערבבו חול ים (מלוח) או דשן כימי טרי ישירות לתוך המצע בשנה הראשונה.
לאחר השתילה, כסו את פני הקרקע בשכבת חיפוי (מאלץ') אורגנית בעובי 5 עד 7 ס"מ, קליפות עץ, קש או גזם כתוש. החיפוי שומר על לחות, מווסת טמפרטורה, ומדכא עשבים. זכרו: שזיף לא סובל ריבוי מים, לכן בדקו ניקוז לפני השתילה על ידי חפירת בור ומילויו במים, אם המים לא מחלחלים תוך 24 שעות, שפרו את הניקוז בטוף או חצץ.
