לאחר הריבוד, בדקו אם הגלעין נבקע. אם לא, אפשר לשבור בעדינות את הקשה בעזרת מצבט או פצח אגוזים, מבלי לפגוע בזרע הפנימי. הכינו עציץ בעומק 15–20 ס”מ עם ניקוד בתחתית, ומלאו בתערובת שתילה מנוקזת (למשל: 2 חלקים כבול, 1 חלק פרלייט, 1 חלק קומפוסט). שתלו את הגלעין בעומק 2–3 ס”מ, השקו קלות והניחו במקום מואר היטב אך לא בשמש ישירה. טמפרטורה אידיאלית היא 20–25 מעלות. ההנבטה עשויה להימשך 2–8 שבועות.
לאחר שהשתיל מגיע לגובה 15–20 ס”מ, העבירו אותו לעציץ גדול יותר (קוטר 25–30 ס”מ) עם אדמה עשירה ומנוקזת. השקו פעם ב-3–5 ימים בקיץ, ופעם בשבוע בחורף. דשנו פעם בחודש בדשן מאוזן (NPK 10-10-10) בעונת הגידול (מרץ–ספטמבר). השתיל יגדל בקצב של כ-30–50 ס”מ בשנה. שימו לב: עץ שזיף המונבט מזרע לא יהיה זהה לפרי המקורי, וייתכן שייקח 4–7 שנים עד פרי ראשון. כדי לקצר תהליך, אפשר להרכיב ענף מזן מוכר על השתיל לאחר שנה.
התאמה לאקלים ישראל: השזיף זקוק ל-500–800 שעות קור (מתחת ל-7 מעלות) בחורף כדי לחנוט פרחים. באזורים כמו הרי ירושלים או הגליל התחתון – יצליח יפה. במישור החוף או בנגב, חפשו זנים דלי קור כמו 'שזיף סיני' או 'פלוט'. אם אין לכם גינה, ניתן לגדל בעציץ גדול (50–80 ליטר) במרפסת, ולהעביר למקום מוגן בחורף אם הכפור קשה. זכרו: עץ מזרע הוא ניסוי מהנה, אך ליבול איכותי עדיף לרכוש שתיל מורכב ממשתלה.