אבטיח (Citrullus lanatus) הוא צמח קיצי מובהק שאוהב שמש מלאה וחום. שתלו אותו במקום החשוף ביותר בגינה, עם לפחות 8 שעות שמש ישירה ביום. באביב, אחרי שהסיכון לכפור חלף (מרץ-אפריל), זרעו 2 עד 3 זרעים בעומק 2 ס"מ בתלמים או בערוגות מוגבהות. מרווחים בין צמחים 80 עד 100 ס"מ, ובין שורות 150 עד 200 ס"מ. האבטיח רגיש לקור, טמפרטורה מתחת ל-15°C מעכבת גדילה.
השקיה סדירה ועמוקה היא סוד ההצלחה. השקו בטפטוף או בהצפה כל 2 עד 3 ימים בימים חמים, כך שהאדמה תישאר לחה בעומק 20 עד 30 ס"מ. המנעו מהרטבת העלים כדי למנוע מחלות פטרייתיות. בשלב הבשלת הפרי (יולי-אוגוסט) הפחיתו השקיה בהדרגה, זה משפר את מתיקות האבטיח. האדמה המועדפת היא חולית-טרה-רוסה מנקזת היטב, עם pH 6 עד 6.8. הוסיפו קומפוסט או זבל אורגני כשבוע לפני הזריעה.
דשן את האבטיח פעמיים: ראשית, כחודש לאחר הזריעה, בדשן מאוזן (10 עד 10 עד 10) לפי הוראות היצרן. שנית, כשהפרי מתחיל להתפתח, עברו לדשן עשיר באשלגן (0 עד 0-50) לחיזוק הטעם. הימנעו מעודף חנקן, הוא מעודד עלווה על חשבון פרי. בעיות נפוצות כוללות טחב אבקתי (כתמים לבנים על עלים), טפלו בתמיסת סודה לשתייה (1 כפית לליטר מים) או בגופרית רטובה. כנימות עליון, שטפו במים או רססו בתמיסת סבון עדין. ריקבון קצה הפרי נגרם מחוסר סידן, הקפידו על השקיה אחידה.
לוח טיפול עונתי: אביב (מרץ-מאי), זריעה, דילול לגידול חזק אחד, השקיה מתונה. קיץ (יוני-אוגוסט), השקיה מרובה, דישון אשלגני, ניטור מזיקים, קטיף כשהקנוקנת הסמוכה לפרי מתייבשת והאבטיח משמיע צליל חלול בהקשה. סתיו (ספטמבר), קטיף אחרון, ניקוי שאריות צמחים. חורף, לא מגדלים. האבטיח רגיש לכפור, לכן אין לגרום לגידול חורפי. שימו לב: כל חלקי הצמח אינם רעילים לבני אדם, אך הגבעולים עלולים לגרות חיות מחמד בבליעה מרובה, עדיף להרחיק כלבים וחתולים.
