דלעת ערמונים (Cucurbita moschata) היא דלעת חורף אהובה במיוחד בזכות טעמה המתוק ומרקמה הסמיך. בישראל שותלים אותה באביב (מרץ-אפריל) לאחר שחלפה סכנת הכפור, והקטיף מתרחש בסתיו (ספטמבר-נובמבר). הצמח זוחל ומשתרע, ולכן דורש מרחק של 1.5 עד 2 מטרים בין צמח לצמח. מומלץ לשתול בערוגה מוגבהת או בתלולית אדמה לשיפור הניקוז.
השקיה סדירה היא קריטית: השקו פעם ב-3 עד 4 ימים בעומק של 10 עד 15 ס”מ, ובתקופות חמות (יוני-אוגוסט) הגבירו לתדירות של כל יומיים. הימנעו מהרטבת העלים כדי למנוע מחלות פטרייתיות. שכבת חיפוי (קש או קומפוסט) תסייע לשמור על לחות האדמה ולמנוע עשבים רעים. דלעת ערמונים רגישה לבצורת, חוסר מים יגרום לפרי קטן ומר.
האדמה האידיאלית היא חולית-טיטנית, עשירה בחומר אורגני, עם pH 6.0 עד 6.8. לפני השתילה שלבו קומפוסט או זבל אורגני (5 עד 10 ק”ג למ”ר). דשן חנקן (כגון דשן אורגני נוזלי) ניתן כל שבועיים עד לשלב הפריחה, ולאחר מכן עברו לדשן עשיר באשלגן (למשל דשן אשלגן נוזלי) אחת לשבועיים עד להבשלת הפירות. גיזום אינו הכרחי, אך הסרת עלים חולים או פגומים משפרת אוורור.
מזיקים נפוצים כוללים כנימות, זבוב לבן ועשי עלים. טפלו אורגנית: ריסוס בתמיסת סבון אשלגני (2 מ”ל לליטר) נגד כנימות, ושמן נים (3 מ”ל לליטר) לזבוב לבן. מחלות כמו טחב אבקתי וריקבון פירות נמנעות על ידי השקיה בגובה הקרקע ומרווחי שתילה נאותים. לטחב אבקתי רססו בתמיסת סודה לשתייה (1 כפית לליטר) עם מעט סבון. קוטפים את הדלעות כשהקליפה קשה והגבעול מתייבש, חתכו עם גבעול של 5 ס”מ ואחסנו במקום קריר ויבש.
