סיבה שכיחה נוספת היא האבקה לקויה. דלעת הערמונים מייצרת פרחים זכריים ונקביים נפרדים. אם אין די דבורים או חרקים מאביקים, או אם יחס הפרחים הזכריים לנקביים נמוך (פחות מ-1:10), החנטים לא יתפתחו. באקלים הישראלי, שימוש בדבורי בר ודבורי דבש הוא קריטי. תוכלו לעזור בהאבקה ידנית: בבוקר, קטפו פרח זכרי, הסירו את עלי הכותרת, והעבירו את האבקה על הצלקת של הפרח הנקבי. חזרו על כך מדי יום.
גם דישון לא מאוזן גורם לנשירה. עודף חנקן (דשן ירוק או זבל טרי) מעודד צמיחת עלווה על חשבון פירות, וגורם לפרשים לנשור. לעומת זאת, מחסור באשלגן ובזרחן מחליש את החנטים. ההמלצה: לפני השתילה שלבו קומפוסט איכותי (2-3 ק"ג למ"ר), ובמהלך הגידול דשנו בדשן נוזלי עשיר באשלגן (למשל דשן 7-3-7) פעם בשבועיים. הימנעו מדישון חנקני לאחר הופעת הפרחים.
תנודות טמפרטורה קיצוניות בין יום ללילה, האופייניות לעונות המעבר בישראל, עלולות גם הן לגרום לנשירה. כאשר הלילות קרים (מתחת ל-15 מעלות) והימים חמים, הצמח נכנס ללחץ ומשיל פירות. כדי לצמצם נזקים, שתלו דלעת הערמונים רק אחרי שהלילות מתחממים (אפריל-מאי), וכסו את הקרקע סביב הצמח בחיפוי אורגני (קש או גזם) כדי לייצב את טמפרטורת הקרקע. כמו כן, הקפידו על מרווח של 1.5-2 מטר בין צמחים כדי לאפשר אוורור טוב.