לוף (Colocasia esculenta) הוא צמח מים למחצה, ולכן השקייתו שונה מרוב צמחי הגינה. בקיץ הישראלי, ממאי עד אוקטובר, הלוף נמצא בשיא גדילתו ודורש השקיה תדירה וכבדה. השקה כל יום-יומיים, ובגל חום (מעל 35°C) אפילו כל יום. הכמות צריכה להיות כזו שהמצע יהיה רטוב כל הזמן, עד כדי עמידה קלה של מים בצלחת או בתחתית העציץ. אם הלוף גדל באדמה, יש להשקות עד שהמים עומדים על פני השטח לכמה דקות.
בחורף, מנובמבר עד מרץ, הלוף נכנס לתרדמה חלקית או מלאה, העלים מצהיבים ונובלים. בתקופה זו הפסק כמעט לחלוטין את ההשקיה. השקה פעם בשבועיים-שלוש בכמות מינימלית, רק כדי שהמצע לא יתייבש לגמרי. אם הלוף נטוע באדמה פתוחה, אין צורך להשקות כלל, גשמי החורף מספיקים. בעציץ, בדוק שהמצע יבש בעומק 5 ס"מ לפני השקיה.
סימני מחסור במים: עלים נבולים, שמוטים, וקצוות עלים חומים ופריכים. סימני עודף מים (כלורוזה): עלים תחתונים מצהיבים, רקבון שורשים, וריח חמוץ מהמצע. כדי לבדוק רטיבות, תקע אצבע לעומק 5 עד 10 ס"מ, אם האדמה דביקה ורטובה, דחה השקיה; אם יבשה, השקה מיד. שימוש במד לחות קרקע יכול לעזור בעציצים גדולים.
טיפ מקצועי: בעציץ, הקפד על ניקוז טוב, חורי ניקוז בתחתית ושכבת חצץ. השקה תמיד במים פושרים (לא קרים מהברז ישירות) כדי לא להלחיץ את השורשים. בעונת הגשמים, הגן על הלוף מפני ריבוי מים על ידי הרמת העציץ או ניקוז האדמה. זכור: לוף אוהב מים, אבל לא טביעה ממושכת ללא חמצן.
