הלוף, ירק השורש העמילני האהוב, גדל בקיץ בתנאי לחות גבוהים. כשהעלים מצהיבים, זה סימן שמשהו לא בסדר. הסיבות השכיחות בישראל: חוסר איזון במים, מחסור בחנקן, אור לא מתאים או ניקוז לקוי. כל גורם דורש טיפול שונה, בוא נאבחן יחד.
אם ההצהבה מלווה בעלים רכים ושקועים, כנראה שמדובר בעודף מים. הלוף אוהב מים, אבל לא עומד בשלולית עומדת. ודא שהעציץ מנוקז היטב, או אם הוא בגינה, שהאדמה לא ספוגה. הפסק השקיה לכמה ימים עד שהאדמה מתייבשת מעט. אם השורשים נרקבים (ריח רע), הוצא את הצמח, גזור שורשים פגומים ושתל מחדש במצע נקי.
לעומת זאת, עלים צהובים יבשים בקצוות מעידים על חוסר מים. בקיץ הישראלי, לוף זקוק להשקיה תכופה, כל יום או יומיים, תלוי במיקום. אם הוא בעציץ, בדוק שהאדמה לחה תמיד, אך לא רטובה. הוסף שכבת חיפוי (קש או קומפוסט) לשמירת הלחות. אם העלים גם נובלים, השקה מיד.
הצהבה אחידה של עלים תחתונים, בעיקר בעונת הגידול, מעידה על מחסור בחנקן. הלוף הוא צמח רעב, דשן אותו כל שבועיים בדשן נוזלי מאוזן (עשיר בחנקן) או בקומפוסט. כמו כן, אור שמש ישיר וחזק עלול לשרוף עלים; העדף אור מסונן או צל חלקי בצהריים. לבסוף, ניקוז לקוי גורם לריקבון, תקן את המצע בתערובת מנוקזת היטב.
