לוף הוא ירק שורש עמילני הגדל בקיץ בתנאי לחות גבוהים, ולכן הוא פגיע במיוחד למזיקים מוצצי מוהל ולמחלות פטרייתיות. המזיקים הנפוצים ביותר הם כנימות (בעיקר כנימת עלה שחורה) ואקריות אדומות. כנימות מופיעות כמושבות דביקות בצד התחתון של העלים ובצירי העלים, וגורמות לעיוות עלים והפרשת טל דבש המעודד צמיחת פטריית פייחת. אקריות אדומות מתבטאות בנקודות צהובות-חומות על העלים ובקורים דקים בצד התחתון. ריקבון שורש (Pythium, Phytophthora) וכתמי עלים פטרייתיים (Cercospora, Colletotrichum) אופייניים בעונות הגשומות או בהשקיית יתר.
לטיפול אורגני בכנימות, יש לרסס תערובת של מים וסבון כלים עדין (כפית לליטר) או שמן נים (5 מ"ל לליטר) כל 5 עד 7 ימים עד להעלמות המושבות. כנגד אקריות, ריסוס בגופרית רטובה (לפי הוראות היצרן) או שמן נים יעיל, אך יש להקפיד על ריסוס בצד התחתון של העלים. חשוב להימנע מריסוס בשעות החום הכבד. במקרה של ריקבון שורש, יש להפסיק מיד את ההשקיה, להעביר את הצמח למקום מאוורר יותר, ולטפל בקוטל פטריות אורגני על בסיס נחושת (לפי הוראות היצרן). יש להסיר עלים נגועים בכתמים פטרייתיים ולשפר את זרימת האוויר סביב הצמח.
מניעה היא המפתח: שתלו לוף במצע מנוקז היטב (תערובת אדמה עם 30% פרלייט או חול גס), הימנעו מהשקיית יתר (השקו רק כשהשכבה העליונה יבשה, בקיץ כל 2 עד 3 ימים), והקפידו על מרווחי שתילה של 40 עד 50 ס"מ בין צמחים. גידול במיכל עם ניקוז טוב מפחית סיכון לריקבון. כמו כן, בדקו את הצמח מדי שבוע, במיוחד בצד התחתון של העלים, והסירו עלים נגועים מיד. דישון מאוזן (דשן אורגני עשיר באשלגן, כמו קומפוסט) מחזק את עמידות הצמח.
אם הפגיעה קשה, ניתן לשלב טיפול ביולוגי באמצעות חיפושיות טורפות (כגון מושית השבע) לכנימות, או קרדית טורפת לאקריות. במקרים של ריקבון שלא מגיב לטיפול, יש להשמיד את הצמח הנגוע כדי למנוע התפשטות. זכרו: לוף רעיל לכלבים וחתולים (מכיל גבישי אוקסלט), ולכן יש להרחיק חיות מחמד מצמחים נגועים ומתכשירי ריסוס.
