עקת מים היא סיבה שכיחה נוספת. השקיה לא סדירה – יובש קיצוני ואחריו הצפה – גורמת לנשירת חנטים. תרד זקוק לאדמה לחה כל הזמן אך לא רטובה. באקלים הישראלי, השקה פעמיים ביום בקיץ (בוקר וערב) ובחורף פעם ביומיים, תוך שמירה על ניקוז טוב. הוסף שכבה של קומפוסט או מאלץ' אורגני סביב הצמחים כדי לשמור על לחות אחידה.
בעיות האבקה עלולות לגרום לנשירת פירות אם הפרחים לא הופרו כראוי. תרד הוא צמח מואבק רוח, ולכן באזורים סגורים או בימים ללא רוח, ההאבקה נפגעת. כדי לשפר האבקה, שתול תרד בקבוצות צפופות (מרחק 10-15 ס"מ בין צמחים) ואל תכסה את הערוגה ברשת צפופה מדי. רעיד עדין של הצמחים בבוקר יכול לעזור.
דישון לא מאוזן גם הוא גורם נפוץ. עודף חנקן מעודד צמיחת עלווה על חשבון פריחה, בעוד חוסר בזרחן ובאשלגן מחליש את החנטים. השתמש בדשן מאוזן (למשל 10-10-10) פעם בשבועיים אחרי הופעת הפרחים, או הוסף קומפוסט עשיר בזרחן. תנודות טמפרטורה חדות בין יום ללילה באביב מחמירות את הנשירה – הגן על הצמחים בעזרת כיסוי לילה קל.