תרד (Spinacia oleracea) הוא יבול חורפי ששורשיו העדינים דורשים מצע מנוקז היטב, אוורירי ועשיר בחומר אורגני. pH אופטימלי נע בין 6.0 ל-7.0, אדמה חומצית מדי (מתחת ל-6.0) תגרום לעצירת גדילה, ואדמה בסיסית (מעל 7.5) תגרום לכלורוזיס (הצהבה). בישראל, מי ההשקיה לעיתים בסיסיים, לכן מומלץ לבדוק pH מדי עונה ולהורידו עם גופרית או כבול במידת הצורך.
המצע המומלץ לתרד בערוגה או בעציץ: 40% אדמת גינה נקייה (או טוף אדום 0 עד 8 מ"מ), 30% קומפוסט איכותי (עשוי מזבל בקר או צמחי), 20% קוקוס (לשיפור אחיזת הלחות), ו-10% פרלייט (לניקוז). תערובת זו מספקת ניקוז מצוין, שומרת על לחות מבלי ליצור רוויה, ומספקת חומר אורגני לתזונה. הימנע מחול בניין (דחוס מדי) ומאדמת חמרה כבדה (סופחת מים וגורמת לריקבון שורשים).
בעציצים (עומק 20 עד 30 ס"מ לפחות) השתמש בתערובת דומה אך הגדל את אחוז הקוקוס ל-30% והוסף ניקוז בתחתית (חלוקי טוף או חצץ). תרד רגיש למליחות, הימנע מקומפוסט לא מפורק (שורף שורשים) או מדשנים כימיים בריכוז גבוה. הזבל הירוק האידיאלי הוא קומפוסט בשל (ריח אדמה, מרקם פירורי).
טיפ חשוב לגנן הישראלי: הקיץ החם מחייב לשתול תרד רק בסתיו (אוקטובר-נובמבר) או סוף החורף (פברואר-מרץ). במצע חם (מעל 25°C) הנביטה נכשלת. כדי לקרר את המצע, כסה אותו בספוג קוקוס או קש דק. הימנע מדישון חנקני יתר (גורם לעלים רכים ורגישים למזיקים).
