הסיבה הנפוצה ביותר בישראל היא מים קשים ועתירי כלור. כשאתה משקה במי ברז לא מסוננים, המלחים והכלור מצטברים בקרקע ופוגעים בשורשים העדינים. הקצוות החומים מופיעים תחילה ככתמים יבשים שמתכהים עם הזמן. הפתרון: עבר למים מסוננים או מי גשמים, והקפד להשקות עד לנקזול – השקיה עמוקה אחת לשבוע-שבועיים בקיץ (תלוי בטמפרטורה) כדי לשטוף את המלחים. בחורף צמצם לפעם בשלושה שבועות.
סיבה שנייה היא דישון יתר, במיוחד בדשנים כימיים עשירים בחנקן. קקטוסים זקוקים למעט דשן מאוזן (למשל 5-10-10) פעם בחודשיים בעונת הגידול (אביב-קיץ). אם דישנת יותר מדי, הפסק מיד והשקה במים נקיים לשטיפה. סיבה שלישית – לחות אוויר נמוכה מתחת ל-30% לאורך זמן, שקורה בחורף בחדרים מחוממים או בקיץ במרפסת יבשה. ריסוס עדין של מים על הכריות (לא בשמש ישירה) יכול לעזור, אבל אל תגזים – עודף לחות עלול לגרום לריקבון.
אם הקצוות השחורים נראים רכים או דביקים, ייתכן שמדובר בריקבון רך (Erwinia) – במקרה כזה גזור את החלק הפגוע בסכין נקייה ופזר קינמון או גופרית על החתך. בכל מקרה, אל תחתוך רקמה בריאה – השאיר את הקצוות היבשים כפי שהם, הם ייפלו מעצמם עם הזמן. כדי למנוע הישנות, שמור על עקביות בהשקיה: תן למים לטפטף באיטיות לתוך האדמה, לא על הכריות, וודא שהעציץ מנקז היטב.