קקטוס סנטה ריטה (Opuntia violacea) הוא קקטוס עמיד ליובש, אך רגיש מאוד להשקיית יתר. ההבדל בין עודף מים לחוסר מים מתבטא קודם כל במראה הפדאליים (העלים המעוגלים). בעודף השקיה, הפדאליים נהיים רכים, דהויים, לעיתים צהובים או חומים, ועלולים להתנפח כמו בלון. לעומת זאת, בחוסר מים הפדאליים מתקמטים, מאבדים מהנפח שלהם, והצבע הסגול-אדמדם הופך עמום יותר, לעיתים עם גוון אפרפר. הקקטוס עשוי להיראות 'מצומק' אך עדיין יציב למגע.
המצע הוא רמז חשוב: אם הוא לח ודחוס, או שהמים עומדים בצלוחית, כנראה שהשקית יתר על המידה. לעומת זאת, מצע יבש לגמרי לעומק של 5 עד 7 ס"מ מעיד על חוסר מים. שימו לב גם לשורשים: הוציאו בעדינות את הקקטוס מהעציץ. שורשים רכים, שחורים וריחניים מעידים על ריקבון מעודף מים; שורשים יבשים, דקים ושבירים מעידים על התייבשות.
מה עושים במקרה של עודף השקיה? הפסיקו מיד להשקות, הוציאו את הצמח מהעציץ, גזמו שורשים רקובים בעזרת סכין נקייה, ושתלו מחדש במצע יבש ומנוקז היטב (תערובת קקטוסים עם 50% פרלייט). הניחו לקקטוס להתייבש כשבועיים לפני ההשקיה הראשונה. במקרה של חוסר מים, השקו לאט ובהדרגה: טבלו את העציץ במים פושרים למשך 10 עד 15 דקות, תנו לעודפים להתנקז, וחזרו על כך כעבור שבוע. אל תציפו בבת אחת, השורשים היבשים עלולים להישבר.
העונה בישראל משפיעה: בקיץ השקו פעם בשבוע-שבועיים (תלוי בחום), ובחורף פעם בחודש או בכלל לא אם קר ולח. סימן מובהק לחוסר מים בקיץ: הפדאליים מתקמטים תוך יומיים-שלושה אחרי השקיה. סימן לעודף מים בחורף: כתמים שחורים בבסיס הקקטוס. זכרו, עדיף להשקות פחות מדי מאשר יותר מדי. קקטוס מיובש אפשר להחיות, אבל קקטוס שנרקב כמעט תמיד אבוד.
