קקטוס סנטה ריטה (Opuntia violacea) הוא קקטוס מרשים בצבע סגול-אדמדם, שמקורו במדבריות דרום-מערב ארצות הברית וצפון מקסיקו. בישראל הוא משגשג בתנאי אקלים יבשים וחמים, אך דורש תשומת לב מיוחדת כדי לשמור על צבעו העז ולמנוע ריקבון. המפתח להצלחה הוא חיקוי סביבתו הטבעית: שמש מלאה, אדמה מנוקזת היטב, והשקיה מועטה בחורף.
מיקום ואור: הקקטוס זקוק לשמש ישירה לפחות 6 עד 8 שעות ביום. בישראל, כדאי למקם אותו במקום שטוף שמש, מרפסת דרומית, גג או גינה פתוחה. בצל חלקי הצבע הסגול דוהה והצמח הופך לירוק חיוור. בקיץ הישראלי החם, הגן עליו משמש צהריים קיצית רק אם הטמפרטורות עולות על 40°C לפרקי זמן ממושכים, אחרת הוא עלול להיכוות.
השקיה: הקקטוס סובלני לבצורת אך רגיש לריבוי מים. בקיץ יש להשקות אחת ל-10 עד 14 ימים כשהמצע יבש לחלוטין. בחורף (נובמבר עד פברואר) כמעט ולא משקים, פעם בחודש או רק אם הלחיים מתקמטים. השקה תמיד ישירות על האדמה, הימנע מהרטבת הגוף. עודף מים גורם לריקבון שורשים ולנפילת עלים.
אדמה, דישון וטיפול עונתי: שתול במצע ייעודי לקקטוסים וסוקולנטים עם ניקוז מצוין (תערובת של 50% כבול/קוקוס, 30% פרלייט, 20% חול גס). דשן פעם בחודש באביב ובקיץ בדשן נוזלי לקקטוסים מדולל לחצי מהריכוז המומלץ. הפסק דישון בסתיו ובחורף. באביב ובסתיו הוצא את הצמח למרפסת, בחורף הגן מפני גשמים ממושכים וטמפרטורות מתחת ל-5°C, העבר למקום מוגן או כסה בניילון. בעיות נפוצות כוללות קמטים (חוסר מים), כתמים רכים (ריקבון) ומזיקים כמו קמחית, טפל בתערובת סבון-מים או שמן נים.
