סיבה שנייה היא המלחת מצע ודישון יתר. אם אתם משקים במי ברז קשים (עשירים בסידן ומגנזיום) או מדשנים בתדירות גבוהה מדי, המלחים מצטברים וגורמים לכוויות בקצוות. תסמין נלווה: משטח לבנבן על הקרקע. הפתרון: השקו במי גשם או מים מינרליים דלים במינרלים, ודשנו רק פעם בחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ) בדשן לקקטוסים בריכוז חצי מהמומלץ.
סיבה שלישית: חוסר עקביות בהשקיה. אסטרופיטום זקוק להשקיה סדירה בקיץ – אחת ל-10–14 ימים כשהמצע יבש לגמרי. אם אתם משקים לסירוגין (פעם מועטה, פעם מרובה), הקצוות נרקבים או מתייבשים. הפתרון: קבעו לוח זמנים קבוע, והקפידו להשקות עד שהמים יוצאים מחורי הניקוז. בחורף צמצמו להשקיה אחת לחודש.
סיבה אחרונה: מים קרים או כלור. השקיה במים ישירות מהברז, קרים או עם כלור גבוה, עלולה לשרוף את הקצוות. הפתרון: מלאו פחית השקיה והניחו לה לעמוד 24 שעות כדי שהכלור יתנדף, והשקו במים בטמפרטורת החדר. אם הבעיה נמשכת, עברו למים מזוקקים. זכרו: אסטרופיטום רעיל לחיות מחמד – הרחיקו מחתולים וכלבים.