סיבה נפוצה נוספת היא השקיה במי ברז קשים – המלחים והכלור מצטברים במצע וגורמים לכוויות בקצות השורשים ובעלים. גם דישון יתר, במיוחד בדשנים כימיים עתירי חנקן, עלול לגרום להצטברות מלחים ולהשחרת קצוות. חוסר עקביות בהשקיה – ייבוש מוחלט ואחריו הצפה – יוצר תנודות שגורמות לעלים להגיב בקצוות חומים.
כדי לטפל בבעיה, התחילי בבדיקת המצע: אם יש קרום לבן של מלחים על פני השטח, שטפי את העציץ במים מזוקקים או מסוננים (השקיית יתר מרוכזת שתנקז את העודפים). עברי להשקיה במים פושרים שעמדו 24 שעות (לשחרור כלור). דשני רק אחת לחודשיים בעונת הגידול (אביב-סתיו) בדשן מאוזן (20-20-20) מדולל לחצי מהמינון. הגבירי לחות סביב הצמח: הניחי מגש עם חלוקי נחל ומים מתחת לעציץ, או רססי מים באוויר סביבו (לא על העלים ישירות).
אם הקצוות השחורים רכים ומתפשטים, ייתכן שמדובר בריקבון – גזמי את האזורים הפגועים בסכין סטרילית ופזרי קינמון או פחם פעיל על החתך. הקפידי על ניקוז מושלם: תערובת קקטוסים (50% טוף/פרלייט, 50% כבול/קוקוס) והשקיה רק כשהמצע יבש לגמרי (בערך פעם בשבוע בקיץ, פעם ב-3 שבועות בחורף). עם טיפול נכון, הצמח יחזור לצמוח בריא.