השיטה המוצלחת והנפוצה ביותר להרבות אופורביה טריגונה היא באמצעות ייחורים. מומלץ לבצע זאת באביב (מרץ עד מאי) או בתחילת הקיץ (יוני), כשהצמח נמצא בשיא פעילותו. חתכו ענף בריא באורך 10 עד 15 ס"מ בעזרת סכין חדה ומעוקרת. הניחו לייחור להתייבש בצל למשך 5 עד 7 ימים עד שנוצר קרום יבש על פני החתך, זה קריטי למניעת ריקבון. לאחר מכן שתלו את הייחור במצע יבש ומנוקז היטב (תערובת קקטוסים עם 50% פרלייט או חול). אל תשקו כלל בשבועיים הראשונים; לאחר מכן התחילו בהשקיה קלה פעם בשבוע. אחוזי ההשרשה גבוהים, כ-80%, 90% בתנאים אופטימליים.
שיטת ריבוי נוספת היא חלוקת הצמח, מתאימה בעיקר לדגימות גדולות שיצרו מספר גזעים. באביב, הוציאו את הצמח מהעציץ, הפרידו בעדינות את הגזעים עם שורשיהם, ושתלו כל חלק בעציץ נפרד. השקו מיד לאחר השתילה, ואז המתינו שהמצע יתייבש לפני ההשקיה הבאה. אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד (כ-95%), אך השיטה מוגבלת לצמחים שכבר התפצלו.
ריבוי מזרעים אפשרי אך נדיר בגינון ביתי, הזרעים נובטים לאט ובאחוזי הצלחה נמוכים (כ-30%, 50%). אם בכל זאת תרצו לנסות, אספו זרעים מפירות שהבשילו בסתיו, זרעו אותם באביב במצע קקטוסים לח, וכסו בשכבה דקה של ורמיקוליט. שמרו על טמפרטורה של 22 עד 26 מעלות צלזיוס ולחות גבוהה (כסו בניילון שקוף). הנביטה אורכת 2 עד 6 שבועות. שימו לב: הצמחים הצעירים יהיו זהים לאם רק אם מדובר בזרעים מזן טהור; כלאיים עלולים להיות שונים.
חשוב לזכור: אופורביה טריגונה רעילה מאוד, המוהל הלבן שלה מגרה את העור והעיניים ועלול להיות קטלני אם נבלע. בעת הטיפול, לבשו כפפות ומשקפי מגן, והימנעו ממגע ישיר. הרחיקו את הייחורים והצמחים הצעירים מהישג ידם של ילדים וחיות מחמד. בכל מקרה של מגע, שטפו מיד במים רבים ופנו לרופא.
