הריבוי המומלץ ביותר לאסטרופיטום הוא באמצעות זרעים, במיוחד באביב (מרץ-מאי) בישראל. הזרעים נובטים תוך 7 עד 14 ימים בטמפ' 25 עד 30°C, עם אחוזי נביטה של 80%, 90% בזרעים טריים. זרעו אותם במצע קקטוסים מנופה, כסו בשכבה דקה של ורמיקוליט, והשקו בבקבוק ריסוס. שמרו על לחות גבוהה באמצעות כיסוי בניילון שקוף, והניחו במקום מואר ללא שמש ישירה.
ייחורים אפשריים אך נדירים, שכן האסטרופיטום גדל כיחיד ולא מתפצל באופן טבעי. אם במקרה נוצרים שלוחות (offsets), חתכו אותן באביב או בקיץ עם סכין סטרילית. הניחו לייחור להתייבש 5 עד 7 ימים בצל עד שנוצר יבלת, ואז שתלו במצע לח קלות. השקו ראשונה רק לאחר שבועיים. אחוזי ההצלחה בייחורים עומדים על 50%, 70%, תלוי בגודל הייחור ובתנאים.
חלוקת צמח בוגר אינה מומלצת לאסטרופיטום, שכן הוא בעל שורש ברז יחיד ופגיעה בו עלולה להרוג את הצמח. עם זאת, אם הצמח יצר מספר ראשים (תופעה נדירה), ניתן להפרידם בעדינות באביב. השתמשו בסכין נקייה, וטפלו בחתכים בקוטל פטריות על בסיס גופרית. שתלו כל ראש בעציץ נפרד והשקו לאחר שבוע. אחוזי ההצלחה בחלוקה נמוכים, כ-30%, 40%.
לאחר ההשרשה, טפלו בשתילים הצעירים כמו בצמחים בוגרים: שמש מלאה (אך התאקלמות הדרגתית), השקיה פעם בשבוע בעונת הגידול (אביב-קיץ), ומצע מנוקז היטב. זכרו שהאסטרופיטום רגיש לעודף מים, השקיית יתר תגרום לריקבון מהיר. התחילו לדשן בדשן קקטוסים מדולל לחצי ריכוז רק לאחר חודשיים מההשרשה.
