כשהצרקיס שלך מתחיל להראות סימני מצוקה, השאלה הראשונה שעולה היא: האם השקיתי יותר מדי או פחות מדי? ההבדל קריטי, כי הטיפול ההפוך עלול לגמור אותו. נתחיל מהעלים: בעודף מים העלים נושרים כשהם עדיין ירוקים או מצהיבים בהדרגה, לרוב מהעלים התחתונים כלפי מעלה, ולעיתים מופיעים כתמים חומים רטובים. לעומת זאת, בחוסר מים העלים מצהיבים תחילה בקצוות ובשוליים, אחר כך מתקמטים ונושרים, והנשירה מתחילה מהעלים העליונים והחיצוניים. בנוסף, בעודף מים העלים עלולים להיות רכים ודביקים, בעוד שבחוסר מים הם ירגישו יבשים ופריכים.
הבדל נוסף תוכל למצוא בקליפה ובגזע. בעודף מים הקליפה עלולה להתקלף או להראות סדקים אנכיים, ולעיתים תראה עובש או פטריות על פני הקרקע ליד הגזע. בחוסר מים הקליפה תיראה מקומטת, הגזע עלול להיות רך בחלקו התחתון, והענפים הצעירים יאבדו מגמישותם וישברו בקלות. כדאי גם לבדוק את המצע: אם הוא רטוב כל הזמן, ספוגי, או מריח רע, כנראה שהשורשים נרקבים. אם המצע יבש עד עומק 10 עד 15 ס”מ, והצרקיס שלך נטוע באדמה כבדה או בעציץ, כנראה שהוא סובל מיובש.
בדיקת השורשים היא הדרך הכי בטוחה לאבחן. חפור בעדינות ליד אזור השורשים (או הוצא את העציץ מהעציץ). שורשים בריאים צבעם חום-בהיר עד לבן, גמישים. בעודף מים תמצא שורשים שחורים, רזים, רטובים ומתפוררים, סימן לריקבון. בחוסר מים השורשים יהיו יבשים, שבירים, דקים מאוד, ולעיתים יראו כמו חוטים יבשים. אם אתה רואה ריקבון, יש לפעול מיד, אחרת העץ עלול למות תוך שבועות ספורים.
כדי להציל צרקיס מושקה-יתר, הפסק מיד להשקות, הסר את האדמה הרטובה מסביב לגזע (עד חשיפת השורשים העליונים), וחתך שורשים רקובים בעזרת כלי נקי. השקה רק כשהיומיים-שלושה הראשונים יבשים, ואם הצמח בעציץ, החלף את המצע לאדמה מנקזת היטב עם ניקוז בתחתית. לחוסר מים: השקה מיד במים פושרים, לאט ובשפע, עד שהמים מחלחלים לעומק. חזור על ההשקיה כעבור שעה. לאחר מכן, השקה פעם ב-3 עד 4 ימים בשבוע הראשון, ואז חזור לשגרה מותאמת לעונה. בישראל, צרקיס בוגר זקוק להשקיה עמוקה פעם בשבוע בקיץ, ופעם בשבועיים בחורף (באדמה כבדה, פחות).
