צרקיס (Cercis siliquastrum) הוא עץ נוי קטן עד בינוני, המתאים לגינות פרטיות, חצרות ומרפסות גדולות בישראל. כדי שיפרח בשפע באביב עם פרחיו הוורודים-סגולים, הוא זקוק למיקום שטוף שמש ישירה לפחות 6 עד 8 שעות ביום. באקלים הישראלי, חשיפה לדרום או מערב תספק את כמות האור הדרושה ותעודד פריחה מרשימה וצמיחה קומפקטית.
אם אתם שותלים צרקיס בעציץ במרפסת, בחרו פינה מוארת היטב, רצוי עם שמש בוקר וצהריים. באזורים חמים במיוחד (ערבה, בקעת הירדן), שמש אחר הצהריים עלולה לחרוך עלים צעירים; במקרה כזה, צל חלקי בשעות 12:00 עד 16:00 מועיל. הצרקיס מסוגל לגדול גם בצל בהיר (4 עד 5 שעות שמש), אך הפריחה תהיה דלילה יותר והעץ עלול להיות רופס.
סימנים לעודף אור: עלים חרוכים בקצוות, כתמים חומים-צהבהבים על העלים, בעיקר בצד הפונה לשמש. במקרה כזה העבר את העציץ למקום עם צל חלקי או הצל ברשת 30%. סימנים לחוסר אור: עלים ירוקים כהים אך קטנים מהרגיל, צמיחה מוארכת ודלילה (העץ 'מתמתח' לעבר האור), פריחה מועטה או ללא פריחה, ונטייה למחלות פטרייתיות בשל אוויר לח ומוצל.
לסיכום, המיקום האופטימלי לצרקיס בישראל הוא חשיפה דרומית או מערבית עם שמש ישירה רוב שעות היום. בגינה, שתלו אותו במרכז ערוגה או במרחק של 3 עד 4 מטרים ממבנים ומעצים אחרים, כדי שיקבל אור מכל הכיוונים. במרפסת, העדיפו פינה מוארת עם אפשרות להצללה קלה בימי שרב. התאימו את ההשקיה לעוצמת האור, ככל שיותר אור, יש להשקות בתדירות גבוהה יותר.
