אם השורשים רקובים, הפסיקו מיד להשקות ותנו לאדמה להתייבש לחלוטין. גזמו את כל הענפים היבשים והמתים, עד למקום שבו הרקמה ירוקה ובריאה. חיטאו את מספרי הגיזום באלכוהול בין כל חיתוך. אם האדמה כבדה וחרסיתית, שקלו לשתול מחדש במקום גבוה יותר או בערוגה מוגבהת עם ניקוז משופר – ערבבו חול גס או פרלייט באדמה המקורית ביחס 1:3.
לאחר הגיזום, השקו במשורה – פעם בשבוע עד 10 ימים באביב ובסתיו, ובקיץ פעם ב-5–7 ימים, תלוי במזג האוויר. הוסיפו שכבה דקה של קומפוסט אורגני מסביב לגזע (לא נוגע בגזע) כדי לעודד צמיחה. אל תדשנו בדשן כימי עתיר חנקן – זה עלול להכביד על שורשים פגועים. התאוששות מלאה עשויה לקחת עונה שלמה או שתיים; אל תצפו לפריחה מחודשת לפני האביב השני.
אם העלים מצהיבים ונושרים, ייתכן שהצרקיס סובל ממחסור בברזל – רססו עלים בתמיסת ברזל קלתית (לפי הוראות היצרן) באביב. הגנו על הצמח משמש קופחת בימים חמים במיוחד על ידי הצללה זמנית עם בד צל 40%. בסוף החורף, גזמו ענפים יבשים ועצים מחדש. זכרו: צרקיס הוא עץ עמיד, אבל סבלנות היא המפתח.