המירסינה (Ardisia crenata) היא שיח ירוק-עד שמקורו ביערות אסיה, ולכן היא רגישה מאוד להשקיית יתר. הסימן הראשון לעודף מים הוא עלים תחתונים שמצהיבים ונושרים, לעיתים עם כתמים חומים-רטובים. לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים נבולים, רכים ומקומטים, שמתחילים מלמעלה ומשתזפים בקצוות. האבחנה המהירה: בחוסר מים העלים נושרים יבשים, בעוד שבעודף מים הם נושרים רטובים ולחים.
בדקו את המצע: אם הוא רטוב ודחוס, והמים עומדים על פני השטח יותר מ-10 דקות אחרי השקיה, זה סימן לעודף מים. בחוסר מים המצע יהיה יבש ומתקשה, ולעיתים אף מתרחק מדפנות העציץ. הוציאו בעדינות את הצמח מהעציץ: שורשים לבנים וגמישים מעידים על בריאות; שורשים חומים, רזים ורכים, ריקבון מעודף מים; שורשים יבשים ושבירים, חוסר מים ממושך.
אם זיהיתם עודף מים, הפסיקו מיד להשקות והעבירו את העציץ למקום מוצל ומאוורר. שחררו בעדינות את השורשים מגוש המצע הרטוב, גזמו שורשים רקובים (חומים ורכים) והחליפו למצע חדש ומנוקז היטב (תערובת כבול, פרלייט וקומפוסט). השקיה הבאה רק כשהמצע יבש בעומק 2 עד 3 ס"מ. בחוסר מים, השקו בהדרגה: תחילה הרטיבו קלות, ולאחר שעה השקו היטב עד לנקז. חזרו על ההשקיה כל 2 עד 3 ימים עד שהצמח מתאושש.
בישראל, בקיץ השקו מירסינה פעם ב-3 עד 4 ימים (תלוי בצל ובגודל העציץ), ובחורף פעם ב-7 עד 10 ימים. השקו תמיד במים פושרים ורק כשהמצע יבש למגע. הימנעו מהשארת מים בצלחת, הם הגורם העיקרי לריקבון שורשים. זכרו: מירסינה אוהבת לחות באוויר, לא באדמה. רססו עלים במים מותפלים בערבי קיץ, אך אל תרטיבו את הפרחים והפירות.
