מירסינה (Ardisia crenata) היא שיח ירוק-עד רחב-עלים שמקורו ביערות אסיה, ולכן היא זקוקה למצע שמזכיר את קרקעית היער: עשיר בחומר אורגני, מנוקז היטב אך שומר על לחות, וחומצי קלות (pH 5.5 עד 6.5). בישראל, שבה מי הברז בסיסיים יחסית, חשוב במיוחד להקפיד על חומציות נכונה כדי למנוע כלורוזה (הצהבת עלים).
תערובת מומלצת וזמינה במשתלות: 2 חלקים כבול או קוקוס (לשיפור אחיזת מים וחומציות), חלק אחד פרלייט (לניקוז ואוורור), חלק אחד טוף גרוס דק (ליציבות וניקוז נוסף), וחופן קומפוסט איכותי (להזנה איטית). אם אין כבול, אפשר להגדיל את כמות הקוקוס ל-3 חלקים. הימנע מחול גס או אדמת גינה כבדה, הם ידחסו את המצע ויגרמו לריקבון שורשים.
בעציץ, הקפד על שכבת ניקוז בתחתית (חלוקי נחל או חצץ דק) בגובה 2 עד 3 ס"מ. המירסינה אוהבת שורשים צפופים, אך מים עומדים הם אויבה הגדול. לכן, העדף עציץ עם חורי ניקוז והשקה רק כשהשכבה העליונה של המצע יבשה למגע. בעת שתילה בגינה, בחר מקום מוצל או חצי-צל עם אדמה מנוקזת היטב; אם האדמה כבדה, שפר אותה בתערובת דומה לזו שבעציץ.
טעות נפוצה היא להשתמש באדמת גינה רגילה או במצע אוניברסלי זול שמכיל הרבה כבול גרוס דק, הם נדחסים מהר וחונקים את השורשים. כמו כן, הימנע מתוספת סיד או דשן בסיסי (למשל דשן עשיר בסידן) כי הם מעלים את ה-pH. אם עלי המירסינה מצהיבים למרות מצע מתאים, בדוק את ה-pH בעזרת ערכת בדיקה ביתית, אולי המים שלך בסיסיים מדי ודורשים התאמה (השקה במי גשמים או מים עם חומץ מדולל).
