אזליה (Rhododendron simsii) היא צמח חובב חומציות מובהק. האדמה האידיאלית עבורה צריכה להיות בעלת pH נמוך, בין 4.5 ל-5.5. בישראל, מי הברז ואדמת הגינה הם בסיסיים יחסית (pH 7 ומעלה), ולכן גידול אזליה באדמה רגילה יגרום לכלורוזיס (הצהבת עלים) וכשלון. המצע חייב להיות אוורירי, מנוקז היטב ועשיר בחומר אורגני, בדיוק כמו הקרקע ביערות הגשם מהם היא מגיעה.
התערובת המומלצת לגידול אזליה בעציץ היא: 2 חלקים כבול (כבול כבישה, peat moss) או קוקוס (כבול קוקוס), חלק אחד פרלייט וחלק אחד טוף דק (גרגרים 2 עד 4 מ”מ). הכבול/קוקוס מספקים חומציות ושומרים על לחות, הפרלייט והטוף מבטיחים ניקוז ואוורור שורשים. ניתן להוסיף גם קומפוסט חומצי (קומפוסט קליפות אורן או קומפוסט עלים רקובים) בכמות של כ-10% מנפח התערובת. חשוב להימנע מטוף גירי (שמכיל סידן ומעלה pH) ומקומפוסט רגיל שעשוי להיות בסיסי.
אם אתם שותלים אזליה בגינה, יש לחפור בור רחב (כ-60 ס”מ עומק ורוחב) ולמלא אותו במצע החומצי שהוזכר. אין לשתול באדמת הגינה המקומית, היא כבדה ובסיסית מדי. גם בגינה, מומלץ לגדל אזליה בערוגה מוגבהת או בתלולית כדי להבטיח ניקוז. הימנעו מתוספת סיד, אבקת עצמות או דשן עתיר סידן, הם מעלים את ה-pH וגורמים לנזק.
לבדיקת pH המצע, השתמשו בערכה ביתית או במד pH דיגיטלי. דגימת מצע קטנה מעורבת במים מזוקקים תיתן קריאה מהירה. אם ה-pH גבוה מ-6, יש להורידו באמצעות גופרית יסודית (במינון לפי הוראות היצרן) או דישון בדשן חומצי המיועד לרודודנדרון ואזליה. השקיה במי גשמים או במים מותפלים (ללא סידן) מסייעת לשמירה על חומציות לאורך זמן.
