מים קשים או מוכלרים: מי ברז בישראל מכילים לרוב כלור ומינרלים גבוהים. האזליה, שגדלה בטבע על קרקעות חומציות, סובלת מהם מאוד. הקצוות מתייבשים ומשחירים תוך ימים ספורים. פתרון: השקו במי גשמים, מי אוסמוזה הפוכה, או מים שעמדו לפחות 24 שעות בכלי פתוח (לאידוי הכלור). השקו תמיד במים פושרים – קור מדי מלחיץ את השורשים.
לחות אוויר נמוכה: האזליה זקוקה ללחות של 50% ומעלה. בבית יבש (במיוחד בחורף כשהחימום דולק) הקצוות מתחילים להתכווץ ולהשחיר. פתרון: רססו מים מזוקקים על העלים מדי בוקר, הניחו מגש עם חלוקי נחל רטובים מתחת לעציץ, או השתמשו במכשיר אדים. הימנעו מריסוס בשמש ישירה – זה עלול לגרום לכוויות.
דישון יתר והמלחת מצע: דשן רב מדי או שימוש בדשן עתיר חנקן עלול לצרוב את השורשים. הקצוות משחירים במהירות, לעיתים עם כתמים חומים. פתרון: הפסיקו לדשן לחלוטין למשך חודש, והשקו במים רכים בנדיבות כדי לשטוף עודפי מלחים (שטיפה איטית של 3-4 פעמים נפח העציץ). השתמשו בדשן ייעודי לצמחים חובבי חומצה (כמו אזליה ורודודנדרון) בחצי ריכוז פעם בחודש בעונת הגידול.