סיבה שנייה היא הצטברות מלחים במצע, לרוב מדישון יתר או ממי ברז קשים. הדאטורה זקוקה לדישון שוטף בעונת הגידול (מרץ–אוקטובר), אבל עודף מלח פוגע בשורשים וגורם לקצוות עלים חומים. איך מזהים? אם יש גלד לבן על פני הקרקע או על דפנות העציץ. הפתרון: הדליחו את המצע פעם בחודש — השקו בכמות גדולה של מים (פי 3 מנפח העציץ) עד שהם יוצאים מתחתית, וחזרו שלוש פעמים ברצף. החליפו לדישון מדולל בחצי מהריכוז המומלץ, ועדיף להשתמש בדשן נוזלי אורגני.
סיבה שלישית היא איכות המים: כלור ופלואוריד במי ברז גורמים לרגישות בדאטורה, במיוחד אם אתם משקים ישר מהברז. ההשחרה תופיע תוך ימים ספורים. הפתרון: השאירו מי ברז בכלי פתוח למשך 24 שעות לפני השימוש (כדי שהכלור יתנדף), או השתמשו במי גשם, מים מורתחים שהתקררו, או מים מסוננים. אידיאלי להשקות במי גשמים או במים שנותרו ממזגן.
חוסר עקביות בהשקיה — התייבשות מוחלטת ואז הצפה — גם גורם לקצוות חומים. הדאטורה צמאונית מאוד בקיץ (מאי–ספטמבר) ויש להשקות כל יום-יומיים, ובימים חמים אפילו פעמיים ביום. בחורף (נובמבר–פברואר) ההשקיה מצטמצמת לפעם בשבוע, רק כשהמצע יבש בעומק 2 ס"מ. אל תתנו לעלים לנבול — זה סימן ללחץ שגורם להשחרת קצוות. שמרו על מצע לח תמיד (לא רטוב) בעונת הגידול.