אגפנתוס הוא צמח עמיד ביובש ששורשיו הבשרניים רגישים לריקבון. לכן המפתח להצלחה הוא ניקוז מושלם. האדמה האידיאלית צריכה להיות אוורירית, קלה ומנקזת מים במהירות. pH אופטימלי נע בין 6.0 ל-7.0, אדמה ניטרלית עד מעט חומצית. בישראל, קרקעות כבדות (חרסית) או גיריות (בסיסיות) עלולות לגרום לכלורוזיס (הצהבת עלים) ולפגוע בפריחה.
בגינה: אם אדמתך כבדה, שפר אותה בתערובת של 50% אדמת גינה מקומית, 25% טוף געשי (0 עד 8 מ"מ) ו-25% קומפוסט איכותי. הוסף גם 10% פרלייט או חול גס לשיפור הניקוז. בעציץ: השתמש בתערובת עציצים מקצועית (למשל 'שטרום לעציצים') וערבב 1:1 עם טוף דק או פרלייט. הימנע מכבול טהור, הוא שומר על לחות יתר.
מה להימנע: אדמת חרסית טהורה (נמנעת ניקוז), מצע עם כבול בלבד (רטוב מדי), ותוספת זבל טרי (שורף שורשים). אם העציץ שלך ללא חורי ניקוז, קדח חורים או העבר לעציץ אחר. לאגפנתוס בעציץ מומלץ להוסיף שכבת ניקוז בתחתית (חלוקי נחל או שברי חרס).
בשתילה באדמה חולית (כמו במישור החוף), אין צורך בתוספות ניקוז, אבל כדאי להוסיף קומפוסט לשיפור פוריות. באדמת גיר (הרי ירושלים), הורד pH בעזרת גופרית או כבול חומצי (בדוק עם ערכת pH). זכור: אגפנתוס מעדיף 'רגליים יבשות', השקה רק כשהמצע יבש לעומק 5 ס"מ.
