הדרך המוצלחת ביותר להרבות מירסינה היא באמצעות ייחורי גזע למחצה-עצי. באביב (מרץ-אפריל) או בתחילת הסתיו (ספטמבר-אוקטובר), קחו ייחורים באורך 10 עד 15 ס"מ מקצות ענפים בריאים, עם 3 עד 4 עלים בחלק העליון. הסירו את העלים התחתונים וטבלו את הבסיס בהורמון השרשה אבקתי. שתלו במצע לח של כבול ופרלייט (יחס 1:1) בעציץ קטן עם ניקוד טוב. כסו בשקית ניילון שקופה ליצירת חממה זמנית והניחו במקום מוצל עם אור עקיף. תוך 4 עד 6 שבועות יתפתחו שורשים; אחוזי ההצלחה נעים בין 60% ל-80%.
ריבוי בחלוקה מתאים למירסינה בוגרת (גיל 3 שנים ומעלה). באביב, הוציאו את הצמח מהעציץ וחלקו את כדור השורשים בעדינות בעזרת סכין חדה ומעוקרת. ודאו שלכל חלק יש לפחות 2 עד 3 ענפים ומערכת שורשים סבירה. שתלו כל חלק בעציץ נפרד עם אדמה מנקזת והשקו היטב. הצמחים המחולקים יתאוששו תוך כחודש ויתחילו לצמוח. שיטה זו נותנת תוצאות מהירות אך מתאימה רק לצמחים גדולים.
ריבוי מזרעים אפשרי אך איטי ודורש סבלנות. פירות המירסינה מבשילים בחורף (דצמבר-פברואר); אספו פירות אדומים בשלים, הסירו את הבשר ושטפו את הזרעים. זרעו מיד באביב במצע קל, בעומק 0.5 ס"מ, ושמרו על לחות קבועה בטמפרטורה של 20 עד 25 מעלות. הנביטה אורכת 4 עד 8 שבועות, אך אחוזי הנביטה נמוכים (30 עד 50%). כדאי לזרוע מספר זרעים בכל עציץ ולהמתין. שתילים יגיעו לגודל מתאים לשתילה רק לאחר שנה-שנתיים.
לאחר ההשרשה, העבירו את הייחורים המושרשים לעציץ בקוטר 10 עד 12 ס"מ עם אדמה מנוקזת היטב (תערובת לעציצים בתוספת 20% פרלייט). השקו באופן מתון, רק כשהמשטח העליון יבש. דשנו בדשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) אחת לחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ). הימנעו מחשיפה ישירה לשמש, המירסינה מעדיפה צל חלקי. הגנו על הצמחים הצעירים מפני קרה בחורף על ידי העברתם למקום מוגן.
